עמוד הבית מאמרים 45:19 - זה מזכיר למישהו משהו ?
 

45:19 - זה מזכיר למישהו משהו ?

PDF גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
עמנואל שחף    שלישי, 24 אפריל 2012 20:59
Share

לקראת יום העצמאות ה-64 של מדינת ישראל מן הראוי לזכור שני מספרים בעלי משמעות שאם מחברים אותם מקבלים את התוצאה 64: 45 ו-19. תשע עשרה שנים מדינת ישראל התקיימה ושגשגה בגבולות של הסכמי הפסקת האש של שנת-1949. ארבעים וחמש שנים היא מתקיימת בגבולות מורחבים שלא קבלו הכרה בינלאומית כלומר ארבעים וחמש שנה של כיבוש. כל אזרח במדינת ישראל שגילו פחות מ-45 לא מכיר את מדינת ישראל ללא השטחים, ללא הכיבוש. כל אזרח שגילו פחות מ-39 לא מכיר את השטחים ללא התנחלויות.

על מנת שנוכל להבין את המשמעות הפוליטית והדמוגרפית, מדובר בכמיליון וחצי יהודים בוגרים שלא מכירים את המדינה כפי שהיא התקיימה לפני מלחמת ששת הימים. הליכוד ומפלגות הימין מנצלות את המצב הזה. עם הזמן הם הפכו את ההתנחלויות לחלק אינטגרלי של המצב הנורמלי. המתנחלים הם חלוצים, אזרחים יקרים, מלח הארץ, ממשיכי דרך של אבות הציונות שבונים את ביתם בארץ ישראל ומגינים בגופם על כל תושבי המדינה. זה הנרטיב ועם ישראל קולט אותו היטב.

פיתוח התיירות בשטחים נמצא בהילוך גבוה  ויקבי בוטיק וחוות תבלינים ופירות יער (עבודה עברית !) צומחים בכל גבעה. רק לאזור השומרון הובאו בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2012 כ-15,000 מבקרים ישראלים על מנת להראות להם את היופי השגשוג ואת החיים הנורמלים של היישוב היהודי שם. שנים כבר לא הייתה אינתיפאדה, האלימות בשטחים מוגבלת לזריקת אבנים, פה ושם פיגוע דקירה או ירי, לעתים רחוקות יותר רצח נתעב של יהודים אך סה"כ פחות קורבנות בהרבה מאשר יש מתאונות הדרכים. יש כמובן גם אלימות של מתנחלים כלפי האוכלוסייה הפלשתינית אך היא נשארת כמעט תמיד ללא התייחסות של גורמי אכיפת החוק ועוד פחות זוכה לאיזכור בתקשורת. בכלל, מאז שקיימת הרשות הפלשתינית ולכאורה לפלשתינים יש ממשלה משלהם, אנו לא יודעים מה קורה שם באמת. פה ושם יש דיווח על ההתפתחות המדהימה בעיר רמאללה, כמה שהקניונים שם יפים ומלאים והכלכלה משגשגת.

הכל בסדר, הכל זורם. וגם מפלגת העבודה זורמת. הרי אנחנו חלק של העם. מזל שיש אצלינו עוד כמה ותיקים שזוכרים מה היה לנו לפני 1967. הצעירים שבאו עם שלי אולי לא יודעים על כך מספיק. חלק מהם, מתוך צורך פנימי ואולי כתוצאה משרות מילואים בשטחים שהשאיר רושם קשה, רוצים לקדם הליך מדיני  אך הנושא הוא לא סקסי. מה שסקסי היום זה חברה וכלכלה. זה אנחנו מרגישים בכיס. השטחים ? מי מרגיש את השטחים ? זה גם נושא שנוי במחלוקת. זה לא במקרה שהמחאה לא התייחסה לישיבתנו בשטחים. כלכלה וחברה ? שם יש הרבה תמיכה, לרוחב הספקטרום הפוליטי. אפילו ליכודניקים תומכים בנו לאחרונה. הם מבינים שהליכוד פגע בהם ובכולנו בכיס. אבל אל תגידו כלום על ההתנחלויות. אלה כבר בקונצנסוס. מה, לא ?

התפקיד של הנהגה אמיצה הוא להסתכל קדימה ולזהות את האתגרים החשובים, לא רק את הבוערים. נושא כלכלה וחברה הוא נושא בוער. הוא גם נושא חשוב. סוגיה לא פחות חשובה היא הצורך בכניסה למו"מ עם הפלשתינים בהקדם על חלוקת הארץ, אחרת יהיה כאן רע. ממש רע. הנהגת מפלגת העבודה לא מאתגרת את הממשלה, לא תוקפת את הממשלה ולא דורשת מהממשלה כלום בנושא חיוני זה. בכך הנהגת המפלגה לא ממלאת את תפקידה ולא מציגה אלטרנטיבה ראויה לשלטון הנוכחי. הציבור מבין זאת היטב. הוא יעדיף לבחור באלטרנטיבה אמיתית.

עודכן לאחרונה ב- רביעי, 25 אפריל 2012 14:46
 
הודעות: לפני 5 שנים על ידי מיה #8006
עמנואל אתה צודק.
אני ילידת 78. לא הכרתי את ישראל לפני 67, אבל בכל אופן ערה למשמעות ההרסנית של המדיניות הנוכחית של פיתוח השטחים.
בעיני השטחים אינם קונצנזוס. ויש עוד רבים שחושבים כמוני.
אני מקווה שגב' יחימוביץ, תשכיל ותפעל גם במישור הזה. הוא אכן חשוב, ובעיני בוער לא פחות משיקום המדיניות החברתית.
יישר כח

הבא לדיון מאמר זה
הבמה הרעיונית של מפלגת העבודה

מפלגת העבודה בטוויטר

מי מחובר?

אף אחד
באנר