ליאור שמחה, חבר תנועת העבודה, נבחר לתפקיד מזכ"ל התנועה הקיבוצית.
שמחה נבחר ב-250 מתוך 259 הקיבוצים שהשתתפו בבחירות בהם הצביעו 49.41% (31,805 מצביעים.ות, עלייה של כ-16% מהבחירות הקודמות) מתוך 64,389 בעלי.ות זכות הבחירה ובמרבית הקיבוצים התקיימה לראשונה הצבעה בקלפי דיגיטלית, שאיפשרה לחברי.ות הקיבוצים המפונים להצביע.
שמחה התמודד מול הדס דניאלי ילין ויחליף בתפקיד את ניר מאיר, שכיהן בתפקיד בתשע השנים האחרונות.
חברים וחברות, עת לקבור את הפנטזיות. מפלגת העבודה לא תשוב להיות מפלגת שלטון. בטח שלא בשנים הקרובות. היא לא תוציא משורותיה את ראש הממשלה הבא, או את זה שאחריו, או אפילו זה שאחריו. שום ״ממשיך דרכו של רבין״ מטעם עצמו לא יושיע אותה משאול תחתיות וישיב אותה לחיק המיינסטרים הישראלי.
כן, אני שומע אתכם מתקוממים ומתרעמים. אני כאן בשביל לומר: זה לא דבר רע. שאלו את עצמכם: מי מכתיב בימים אלו את סדר היום של מדינת ישראל? חכו רגע עם התשובה.
המשך קריאה: דעה לא פופולרית: העבודה לא תהיה מפלגת שלטון, וזה לא דבר רע
היום שאחרי המלחמה?
"ישראל שאפשר לחיות בה בכבוד ויש בה ביטחון לחיות .. אי אפשר לנהל את הסכסוך, זה לא בר קיימא ולכן הסדר מדיני, היפרדות ויצירת גבולות ברורים למדינה זה אינטרס קיומי, זה אינטרס חיוני בדיוק כמו שאין לישראל את הפריבילגיה לא לייצר לעצמה גבולות ברורים שייצרו גם ביטחון וגם חיים ברי-קיימא, באותה מידה אין לה את הפריבילגיה לא להיות מדינת רווחה שמגלמת בחוזה בין המדינה לאזרחיה ערבות הדדית ... אנחנו צריכים לעשות חיבורים וצריכים להיות ביחד ולא להיות מפוצלים, חזית אחידה של תקווה ממשית. וכן לעמוד על הבידול של השמאל הציוני משאר המפלגות".
ראיון של ח"כ נעמה לזימי עם אביתר אורן, במסגרת כנס קרן בית ברל שהתקיים ב-19.12.23.
סקר איי-פאנל קובע כי החלפת יו"ר המפלגה תבטיח מעבר העבודה את אחוז החסימה על חשבון מרצ, תמשוך קולות מיש-עתיד, המחנה הממלכתי וישראל ביתנו, אבל כדי למנוע אובדן מנדטים נדרשת התמודדות משותפת העבודה-מרצ וללא חשיבות לעומד.ת בראש (ישפיע מהיכן ולהיכן נעים המנדטים). זאת על בסיס סקר מנדטים שביצע פודקסט "ברייקינג: המשברים הפוליטיים" (משרד WBN באמצעות איי פאנל) ושבוצע אחרי הודעת מרב מיכאלי כי תקיים פריימריז ליו"ר העבודה ולא תתמודד בעצמה והמראה תוצאות דומות לסקר העדפת חברי המפלגה של הבמה הרעיונית.
המשך קריאה: סקר מנדטים: עם יו"ר חדש העבודה עוברת את אחוז החסימה אבל צריכה לחבור למרצ
ישראל שאחרי השבעה באוקטובר איננה אותה מדינה.
בתוך המציאות העצובה ישנם סימנים חיובים המעידים כי שינוי לטובה אפשרי - התגייסות החברה האזרחית; התעשתותו של צה"ל; בחברה הדרוזית נפל דבר בשילובם בחברה הישראלית; למרות מאמצי שיסוי והסתה נגדם על ידי גורמי ימין, ערביי ישראל לא נסחפו אחרי הקיצוניים. להיפך, וכך גם בקרב הבדואים בנגב; אלפי צעירים חרדים ביקשו להתנדב לשירות ולהשתתף במאמץ. ניתן ליצור היום חיבורים חדשים. אבל אחרי המלחמה אין די בשנוי פוליטי של השלטון. יש הכרח במהפכה ערכית שיוביל השלטון החדש. ערכים של שוויון אזרחי ואחריות המדינה לאזרחיה. יש לנקות את מנגנון המדינה מהרקבון התיפקודי, את חוק הלאום יש לבטל. ישראל החדשה תהיה נאורה ודמוקרטית.
סקר עצמאי של הבמה הרעיונית, בקרב החברים.ות הכריע - 66% חושבים שמפלגת העבודה צריכה להישאר עצמאית בכל מקרה ומהם 58% מעדיפים לחבור לגוש שמאל רחב (כך שלא תתמודד עצמאית אלא כסיעה). 87% מהציבור הרחב (ו-88% מחברי.ות המפלגה) דורש יצירת גוש שמאל כלשהו אם במיזוג עם מרצ או ריצה משותפת בגוש כסיעה. לכן, על הנהגת המפלגה לפעול בהתאם להכרעת חבריה ונוכח מצבה ומצב השמאל בסקרים לפעול לחבירה כאמור, אך תוך שמירה על עצמאות ושיקום המפלגה ומוסדותיה.
הקדמה
חוברת זו באה לסייע לחבר.ת תנועת העבודה הישראלית בהבנת החזון הציוני והסוציאל דמוקרטי‚ המשמש כדגלה הרעיוני של התנועה. בדרך‚ של פירוק החזון לסדרת עקרונות יסוד פשוטים המאפשרים דיון מעמיק‚ הרחבה ופיתוח. מטרתה הנה הצגת בסיס רעיוני לחברי התנועה בכדי לסייע בהתמודדות מול רעיונות וביקורת חיצוניים לתנועה ולא כמצע פוליטי ארעי.
לסדר העקרונות המוצגים כאן חשיבות‚ כמו גם למבנה הפנימי שלהם. כל רעיון מתבסס על‚ ואסור שיבטל את‚ העיקרון הקודם לו מתוך הבנה כי סתירה פנימית בין חלק מהרעיונות יכולה להתקיים ולתרום לחוזקם. תנועת העבודה דוגלת במציאת נקודת האיזון העדינה שתביא למיצוי מרבי של כל העקרונות ביחד ומבלי להביא לפגיעה מהותית בכל אחד מהם בנפרד.
תנועת העבודה הישראלית רואה בחתירה למימוש החזון הלאומי הציוני ומורשת העם היהודי והחזון החברתי הסוציאל דמוקרטי כיעודה של מדינת ישראל.
ציונות כמתבססת על שני נדבכים, 'חיצוני' כתנועה לאומית השואפת לקיים בית ללאום היהודי ומקלט ואזרחות לכל יהודי באשר הוא, 'פנימי' כתנועה אזרחית המקדמת את עקרון מדינת כל-אזרחיה השומרת על זכויות אדם ואזרח באופן מלא ושיוויוני וכמוצהר במגילת העצמאות.