עיין ערך עבודה

Thank you for rating this article.

השביתה הכללית שהיזמה ההסתדרות, בשבוע שעבר, הסתיימה בהישגים חלקיים אבל לא מבוטלים. שביתות הן דבר מאוס על כולנו אבל הפעם נדמה כי הציבור קיבל בהבנה ובהזדהות את השביתה שהכריז ציבור העובדים ה"חזקים" בראשות ההסתדרות למען הזכויות הבסיסיות של העובדים המוחלשים - עובדי הקבלן.

מיד אחרי סיום השביתה הזו עסקה התקשורת בהרחבה בהשבתת רכבת ישראל ע"י ועד העובדים שלה. הנוסעים קיטרו, המקטרגים קטרגו אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שגם השביתה הזו לא עסקה בתנאי העבודה של עובדי הרכבות הוותיקים, המאוגדים והמסודרים אלא במאבק נגד ההפרטה של חלק משרותי הרכבת.

הפרטת שירותי הרכבת הציבורית תבוא בין השאר על חשבון מאות עובדים שיעבדו כעובדי קבלן בשכר נמוך ובתנאי עבודה מחפירים כדי לייצר רווח נאה לזכייניות. ומה יקרה אם הזכייניות לא יוכלו לעמוד בתנאי העסקה סבירים לעובדים, רכישת ציוד טוב ובטיחותי, פיתוח ושירות טוב לנוסעים? יקרה מה שקרה בבריטניה שהתגאתה בעבר בשירות הרכבות המפואר שלה ואחרי כישלון ההפרטה של חלק מהשירותים נאלצה ממשלתה לממן 500 מיליון דולר בעסקת הרכישה מחדש של שירות הרכבות שהיה בעבר בבעלותה וגם לערוב לכיסוי החובות הישנים בהיקף של מיליארדי דולרים. אתוס ההפרטה התגלה כמיתוס חלול.

מאז המחאה של הקיץ האחרון ועוד לפני כן עלה על סדר היום נושא העבודה המאורגנת בישראל. כבר לא מדובר בהשקפת העולם של שיטות כלכליות שונות. הדיון הפעם, לדעתי, הוא על ערך העבודה.

בחינה קצרה של המילה עבודה מראה נגזרות רבות מהשורש שלה ואין ספור ביטויים שהשתרשו עמוק בשפה העברית הקדומה והמודרנית: עובד, עבד, מעביד, עבודה זרה, עבודת אלוהים, עובד אדמה, עבודת כפיים, תנאי עבודה, עבודה עברית, כיבוש עבודה, ועד עובדים, ההתיישבות העובדת, מפלגת העבודה ועוד...

בחינה זו מראה, כי המסורת היהודית והישראלית מתייחסות לעבודה כערך. עבודה אינה רק אמצעי לפרנס את בעליה. היא אמורה לתת לבני האדם גם תחושת סיפוק וערך עצמי, תחושת ביטחון ואופק תעסוקתי, תחושת שייכות ומועילות וכל זאת עם שכר שמתגמל על מאמצים, הצטיינות, התמקצעות ומסירות.

המאבק למען עובדי הקבלן אינו רק מאבק על תוספת שכר ותנאים. הוא מאבק על כל אותם תחושות שאינן מתלוות לעולם העבודה של עובדי הקבלן. ההפרטות הפראיות הביאו לתופעה המבישה של מאות אלפי עובדי קבלן שעובדים בשכר מביש, ללא כל ביטחון תעסוקתי או אופק של קידום והתמקצעות והם משמשים כלי זול לייצור רווחים מידיים למעסיקים שלהם.

ההיסטוריה המודרנית של ישראל מספרת על האתוס של העבודה כערך עליון: חלוצים משכילים שבאו לארץ לבנות ולהיבנות בה עבדו בתנאים קשים בחקלאות, סלילת כבישים, תעשייה ובכל הנדרש כדי לבנות פה חברה עובדת וצודקת – זה היה האופק. נכדיהם של אותם חלוצים נאלצים כיום לעבוד בכל עבודה ובכל תנאי בחברה ששכחה את ההבניה של צדק חברתי.

המאבק וההשבתות של השנה האחרונה הם על ערך העבודה וערך העובדים לא פחות מאשר על תנאי העבודה וטוב שכך.

"עוני זה לא רק לחם. זה מושג רחב. מי שתופש את בעיית העוני כבעיית לחם הוא צר אופקים. עוני הוא בתרבות בחינוך בתעסוקה. עוני הוא בסולידריות ובעוצמה פנימית"
עמיר פרץ

הרשמה לעדכונים

מאז 2004

כבר מעל 19 שנה, הבמה-הרעיונית היא כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.
יצחק רבין

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי