האחד במאי 2010 - אשכבה לתנועת העבודה

Thank you for rating this article.

אחד במאי ומפלגת העבודה, התנועה הסוציאל דמוקרטית ההיסטורית של התנועה הציונית בכלל ומדינת ישראל בפרט – אמורים להיות שלובים זה בזה במרקם אורגני ובלתי ניתן להפרדה. בכך, מהווה האחד במאי 2010 - אשכבה לתנועת העבודה ההיסטורית

אמנם, אפשר לדון רבות על הדגשים, היעדים ארוכי הטווח ורמת המעורבות של המדינה בכלכלה ובחברה – אבל אי אפשר להתווכח על העקרונות הסוציאל דמוקרטים עליהם נשענת מפלגת העבודה והמוצהרים שחור על גבי לבן במצע המפלגה.

עם זאת, לקראת האחד במאי 2010, לא פעלה מפלגת העבודה בשום צורה ואופן לאזכר את היום החשוב הזה, את הקשר שלה למעמד העובד ומעמד הביניים ובפרט את מחויבותה לאבטחת רמת חיים, חינוך ובריאות לכלל שכבות האוכלוסייה (ראו עקרונות אלו במדריך כיס לחבר תנועת העבודה). אז ייתכן שבמחשכים המפלגה פועלת לציון חג הפועלים ואף ייתכן שמתוכננות חגיגות גדולות מאוד – אבל מה שקובע הוא שקולה של המפלגה לא נשמע בהקשר זה ולכן, בפועל, זה לא מתרחש.

אפילו ביום העיון המיוחד והמוצלח למדי, למזכירי הסניפים, שהתקיים ב-29.4.2010, לא אוזכר חג הפועלים אפילו במילה אחת ... אוי לבושה שמזכ"ל המפלגה שירי וייצמן (שנתן סקירה חשובה ומרשימה ואכן נראה שפועל בכל כוחו לשקם את המפלגה ועל כך, כל התשבחות) לא ציין זאת בדבריו למזכירים וכמוהו שאר הדוברים. אחרי הכול, זה לא מפתיע מאדם שכבר טען בעבר שהסוציאליזם מת! בכל מקרה, שירי וייצמן (בסופו של יום, הוא אינו נבחר ציבור ופועל במסגרת הכלים העמודים לרשותו ושזכותו לדעתו הוא) אינו הבעיה ובודאי אינו הסיבה להתעלמות הגורפת והבלתי-מוסברת של הנהגת המפלגה ומוסדותיה מיום חשוב זה.

לכן, נדמה שחג הפועלים, האחד במאי 2010 יהווה יום אבל והשכבה לאותה תנועה סוציאל דמוקרטית מפוארת שפושטת מעל עצמה את הערכים שהיוו את הבסיס לעצם הקמתה.

לטור אחד במאי 2008.

"עם לא יזכה לחירות אם לא יבטיח חרות שכניו"
קארל מרקס

הרשמה לעדכונים

מאז 2004

כבר מעל 19 שנה, הבמה-הרעיונית היא כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.
יצחק רבין

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי