מהו שמאל ישראלי מעשי?

Thank you for rating this article.

אין מתאים מיום השנה להרצחו של יצחק רבין, לדון בטורו של אורי אבנרי - "מהו שמאל ישראלי?" ובכדי להסכים ולחלוק עליו באותה עת.

דווקא מתוך הזכרון של מי ומה שהיה רבין, מצד אחד יושב ראש מפלגת העבודה הסוציאל-דמוקרטית ומצד שני ראש ממשלת ישראל המתאפיינת בשיסוע רב ממדי: חברתי, מעמדי, דתי, לאומי, רעיוני, מגזרי וכו'. מתוך כך, רבין ולפניו בן-גוריון הבינו את הצורך הקיומי לייצר הסכמה רחבה ככל האפשר ומעין משטר קונסציונאלי שבו מתקיימות בשלום תפיסות עולם מנוגדות לכאורה.

אבנרי מציג ובצדק, תיאור של "השמאל האוטופי" שכולנו רוצים לראות והמאפיין בעיקר את אירופה ומוסיף הסתייגות לקומניזם הסובייטי הרע. אולם, באותה נשימה מתעלם ומנכר אבנרי חלקים נרחבים בחברה הישראלית ובהבהירו כי שמאל מוגדר "... קודם כל על פי היחס לשלום ולכיבוש ...". ולפני כן, מבהיר כי כדי להיות שמאל עליך להכיר כי "... אין למדינה משמעות מיסטית, לאומית או דתית. ...".

עצוב.

כי בפועל וכנראה מבלי משים, אבנרי מתנהל כאחרון הפשיסטים - נגדם יצא חוצץ בתחילת הטור - ובהגדירו " ... פשיזם – תורה האומרת שהלאום הוא חזות הכל, ושאין האדם אלא תא בגוף הלאומי ...". והרי שאם נחליף 'לאום' במילה 'שלום' נלמד כי אבנרי מבקש לישר שורה ולמלא אחר כל תג ופסיק באינדוקטרינציה של תפיסת השמאל האוטופית שלו ("... מפשיזם – תורה האומרת שהשלום הוא חזות הכל, ושאין האדם אלא תא בגוף השלום").

אבנרי כושל בהבנה כי מדינת ישראל ובניגוד למרבית (אולי כול) אומות העולם מקיימת אתוס מורכב ורב גוני וכי פסילת גוון אחד מרחיקה מתוך קהלה, לא מיעוט זניח - אלא זרם מרכזי. כי הרי, האין תומכים בתהליך שלום וויתורים מרחקי לכת והנם אנשי מרכז כלכלי? והאם אין אנשי שמאל-חברתי שהמרחק שהם מוכנים ללכת, לטובת שלום פחות מזה של חבריהם במרכז המדיני?

למעשה, החטא של אבנרי גדול עוד יותר ומתוך כך שבמחי עט, פוסל אבנרי ציבורים שלמים בחברה הישראלית ולמעשה כורה לעצמו בור שבו הרצון לקדם את תהליך השלום, השיוויון ודו-הקיום מועדים ונופלים. וכפי שהראתי במאמר קודם - מפת המפלגות של ישראל אינה חד-ממדית ולכן גם השמאל בישראל אינו חד ממדי.

אני מודה, גם אצלי "המניפסט הקומוניסטי" מונח ליד הכרית והאינטרנציונאל אצלי ברשימת ההשמעה והמשותף ביני ובין אבנרי גדול וכאשר זה נוגע לשאיפה לשלום ודו-קיום והנכונות לשלם מחיר כבד תמורתו ... אולם באותה העת, בתוך עמי אני חי וגם לי יש מטענים תרבותיים ואחרים שאינם מאפשרים לי ולחלקים נרחבים בחברה הישראלי לקבל את תפיסת השמאל האוטופי של אבנרי.

אז ראוי לו לאבנרי ולשאר חבריו, במה שהוא מכנה שמאל-ישראלי, שיבחרו בגישה של שמאל מעשי ולא שמאל אוטופי ובכך יקדמו את שאיפותיהם.

למרות הביקורת ובהתאם לרוח אתר "הבמה-הרעיונית", מובא טורו המלא של אבנרי ולטובת פיתוח השיח הרעיוני בתוך ומחוץ לתנועת העבודה:

נשאלתי מהו שמאל במציאות הישראלית. חשבתי שקל לענות, אך נוכחתי לדעת שזאת משימה קשה. קל לומר מה איננו שמאל. שמאל הוא ההיפך מפשיזם – תורה האומרת שהלאום הוא חזות הכל, ושאין האדם אלא תא בגוף הלאומי. השמאל הוא גם ההיפך מההלכה היהודית האורתודוקסית, האומרת שאין להציל "גוי" בשבת (אם איש אינו מסתכל). השמאל הוא גם ההיפך מקומוניזם במתכונתו הסובייטית, שבו הפך האדם בורג במכונה דורסנית.



 שמאל הוא הומני. השמאל מאמין שהאדם הוא חזות הכל. בעיני השמאל, המדינה מבוססת על ההסכמה בין כלל אזרחיה, ואין למדינה משמעות מיסטית, לאומית או דתית. בעיני השמאל, הלאום הוא מסגרת תרבותית ומדינית, המעניקה לאדם הרגשה של שייכות, על פי רצונו החופשי. ההבדל בין "שמאל" ל"ימין" הוא בעיקרו הבדל רוחני ורגשי, שממנו נובעים ההבדלים המעשיים. השמאליות היא השקפת עולם המקיפה את כל תחומי החיים.



 ובמציאות הישראלית: בגלל הנסיבות המיוחדות שבהן קמה ומתקיימת המדינה, ההבדל בין שמאל לימין שונה מההבדל שבין שמאל לימין במדינות אחרות. בעולם הרחב המושגים "שמאל" ו"ימין" מוגדרים בעיקר על פי ההבדלים בתפישה החברתית. בישראל הם מוגדרים קודם כל על פי היחס לשלום ולכיבוש. אין אדם יכול להיות איש שמאל, אם הוא תומך במשטר של כיבוש ודיכוי. השמאל שוחר שלום. הוא רואה בלאום השני בארץ – הלאום הערבי הפלסטיני – לאום־אח. הוא דוחה מכל וכל את הכיבוש, שהוא משטר בלתי אנושי מטבעו. השמאל חותר לשלום ישראלי־פלסטיני. בעיניו, השלום איננו רק מסגרת פוליטית פורמלית, אלא תהליך עמוק של התפייסות היסטורית, הדורשת מכל צד להתייחס בכבוד לתרבות, למסורת, להיסטוריה ולמאוויים של הצד האחר. הוא הדין בשלום הישראלי־הערבי הכולל, שיבוא בעקבותיו.


 השמאל מאמין בזכות של כל עם לחירות ולעצמאות, ולכן הוא שואף לדו קיום בין שני עמי הארץ, כל אחד מהם במדינה המבטאת את ישותו המדינית והתרבותית. בעיני השמאל, תנועת ההתנחלות היא אסון מוסרי ומדיני, מאחר שמטרתה העיקרית היא להשתלט על כל הארץ, למנוע שלום ולבצע טיהור אתני. השמאל סבור, שהגבול בין שתי המדינות צריך להיות פתוח, מתוך תקווה שהיחסים ביניהן ילכו ויתהדקו.



 השמאל רוצה, שמדינת ישראל תהיה חברה במשפחת העמים, נאמנה לחוק הבינלאומי ושותפה מלאה במאבק למען סדר עולמי שימנע מלחמות ומלחמות אחים, יציל את כדור הארץ וישים קץ למחלות, לרעב, למצוקה ולבורות.



 מבחינה חברתית, השמאל דוגל בצדק סוציאלי ובערבות הדדית. לכל אדם הזכות להתקדם ולמצות את יכולותיו, ומתחת לכולם תהיה פרושה רשת ביטחון, המבטיחה קיום הוגן לחלשים, לעניים, למוגבלים ולמוכי גורל.



 חברה שמאלית תהיה מבוססת, להלכה ולמעשה, על שוויון לגברים ונשים, יהודים וערבים, אשכנזים ומזרחים, בני כל הדתות וחסרי דת, בלא הבדל של נטייה מינית. חברה שמאלית תבטיח לכל ילד וילדה את האפשרות לצאת לדרך חייהם בתנאים הוגנים. לכל ילד וילדה הזכות לחינוך מודרני, שוויוני ופתוח לעולם. חברה שמאלית מתייחסת בחמלה לפליטים ולמהגרי עבודה הנמצאים בתחומה, קולטת אותם בעבודה ומאפשרת להם תנאי מחיה אנושיים.



 חברה שמאלית תהיה מבוססת על הפרדה גמורה בין המדינה לדת. יהיו בה נישואים אזרחיים וגירושים אזרחיים וזכות לכל אדם להצטרף לכל דת ולפרוש מכל דת. איש ואשה באמונתם יחיו. לשמאל הישראלי שייך כל אדם המשתתף ברוח ובמעשה, יום יום, בהגשמת משאת־הנפש הזאת.

---------------------------------------------------

טורו של אבנרי, התפרסם במקור באתר הארץ.