ירושלים והכפרים הערביים סביב לה

הצעת החלטה לוועידת המפלגה - הכפרים הערביים בסביבות ירושלים

הוועדה המדינית של מחוז ירושלים של מפלגת העבודה קיימה ישיבות בחודשים האחרונים ודנה בסטטוס הכפרים הערביים שמסביב לירושלים. ההצעות הבאות לוועידה, התקבלו בתום הדיונים של הוועדה.

  1. 1.מפלגת העבודה תקדם העברתם/שחרורם של הכפרים הערביים (רשימה מצורפת), שסופחו ב-1967 לישראל, מכל ריבונות ישראלית ולהעבירם לסטטוס של שטח ב' (שליטה אזרחית פלסטינאית ושליטה ביטחונית ישראלית).
  1. 2.מפלגת העבודה תקדם חקיקה בכנסת שתבטיח ניתוק הכפרים הערביים (רשימה מצורפת) מכל ריבונות ישראלית.
  1. 3.מפלגת העבודה מצהירה שבכל הסכם עתידי עם הרשות הפלסטינאית, הכפרים הערביים יועברו לריבונות מלאה של המדינה הפלסטינאית שבדרך.
  1. 4.שחרור/העברת הכפרים הפלסטינאים מריבונות ישראלית אינם מחייבים הסכם שלום מחייב עם הפלסטינאים. ההחלטה המוצעת לכנסת מנותקת מכל הסכם או אי-הסכם עם הפלסטינאים.
  1. 5.כל הזכויות הקנויות על ידי תושבי הכפרים הערביים (רשימה רצ"ב) יכובדו, לרבות זכויות פנסיוניות וזכויות ביטוח, הכל על פי החוק הישראלי שהקנה להם זכויות אילו.

קפיטליזם של שטח.

ירושלים "רבתית" סובלת, מאז 1967, ממפגעי טרור נושנים וחוזרים, מבלי שבאופק נראה שיש מזור לתושבים היהודיים של העיר. כל תושב ערבי חשוד וכל ילד יהודי בסכנה. השנאה גולשת מכל הכיוונים וניצני הנורמליזציה שמנסים למכור גורמים פוליטיים ו/או אינטרסנטים אינם אלא אשליה במקרה הטוב ולכל תושב בעיר, שעיניו בראשו, זוהי הזיה מדינית מסוכנת.

סיפוח ירושלים הוחלט על ידי ממשלת ישראל בעקבות גלי האופוריה של מלחמת ששת הימים. הוא נעשה בחיפזון, בלי מחשבה גאו-פוליטית שפויה, בלי ראיה מעבר לקצה תותחי הטנקים שכבשו העיר. עבודה רשלנית וחסרת אחריות של קפיטליזם לאומני, מקסום השטח על משקל מקסום הרווח.

אחרי 48 שנה ברור שהתושבים הערביים של מזרח ירושלים, לרבות תושבי הכפרים הערביים שמסביב לעיר, אינם רוצים לחיות תחת שלטון ישראלי. ההמצאה הישראלית המגוחכת, של מתן תעודת זהות ישראלית לתושבים הערביים של ירושלים, בלי זכויות פוליטיות היא ספח עצוב ל"פשרה הפונקציונלית", שקבורתה קבורת חמור ומנוחתה בפחי הזבל של ההיסטוריה. לא בכל הזדמנות הריאל-פוליטיק, שמע שלטון הזרוע, מוחק עוול אנושי ומוסרי.

אחרי 48 שנה, עמך ישראל בירושלים, נקעה נפשו מדיבורים על נצח ישראל, לעולמי עולמים, חזרה לבורות המים, פעמי המשיח ואחריות לדורות עברו ולדורות שבדרך. "הם לא רוצים אותנו, למה שנרצה אותם"? הילד באוטובוס שעניו תרות בדאגה אינו מבשר פעמי המשיח. תושבי ירושלים רוצים לחיות את ההווה, לא להתרפק על העבר או להתהולל עם העתיד.

היפרדות מהכפרים הערביים היא הצהרה ברורה שמפלגת העבודה מתכוונת לתמוך בהקמת מדינה פלסטינאית ריבונית בשטחים שנכבשו ב- 1967. היא מסתמכת על מבנה קלינטון, הזכור לטוב, ועל הסכמי אוסלו שחילקו השטחים הכבושים לאזורים A,B ו- C (ראה נספח מסביר שהוכן על ידי גדעון בן דרור). הגמגום של המפלגה לאורך השנים, בנושא המדינה הפלסטינאית ועתיד ירושלים, ימחק לטובת קול צלול ושפוי. חוק ירושלים שהכנסת חוקקה אינו אלא חוק שאסר את תושבי ירושלים בסד אסירים והלבישה אותם בחולצת כח. הפה שאסר תושבי העיר, לתוך סיר לחץ, שמסביבו חגים הצבא, השב"כ והמשטרה, כאחוזי דיבוק, הוא גם הפה שיתיר את תושבי העיר מסבלותיהם, מכעסם ומשנאתם. הצעת "חוק הכפרים הערבים" בכנסת ינחת על תושבי העיר כמשאב חמצן לנשימה חנוקה.

לכל המחזיקים במטה קוסמים וטוענים שהעיר מאוחדת, אפשר להזכיר שמערכת החינוך אינה מאוחדת (לימודים באחריות משרד החינוך הירדני), אין תכנית מתאר לכפרים הערביים אחרי חמישים שנות שלטון יהודי, אין אופק כלכלי ותעסוקתי לתושבי הכפרים, למעט היותם חוטבי עצים ושואבי מים, גבעונים של מדינת היהודים, אין נציגות לתושבים הערביים במועצת עיריית ירושלים (למזלה של מדינת ישראל, כי אז הריבונות הישראלית הייתה מחוקקת חוקי אפרטהייד מובהקים, כדי לשמר פעמי המשיח), אין לתושבי הכפרים גורם פוליטי אליו הם יכולים לפנות זעמם, תלונותיהם ותסכולם. עלינו הם כולנה, על תושבי מערב ירושלים, לא על הממשלה ולא על תושבי השפלה. כל הארץ חזית אבל ירושלים חזית בריבוע. חמישים שנה, די ודי!!

היפרדות מהכפרים הערביים תחזיר את כבודם לתושבי הכפרים, את האוטונומיה האנושית שלהם. הם כבר לא יהיו הכבשה השחורה של האזרחות הישראלית, הם יהיו חלק מהלאומיות העצמאית הפלסטינאית העומדת על שלה, לא תמיד בדרכים מרנינות, אבל עומדת על שלה. גם אנו ידענו ונדע לעמוד על שלנו. הזיוף של אזרחות חלקית לתושבי הכפרים, שקיומה דה-יורה ומציאותה מתחת לאדמה דה-פקטו, חייב לשבוק חיים. צעד שכזה יחזיר חיים לירושלים ויוריד קדרות, דכדוך ודאבון לב בקרב תושביה היהודיים של העיר.

רפאל בן שושן

יו"ר הוועדה המדינית

מחוז ירושלים – מפלגת העבודה.

הגדרת השטחים בהתאם להסכמי אוסלו

גדעון בן דרור

שטחי A

אוטונומיה באחריות אזרחית וביטחונית של הרשות. (מנגנוני הביטחון הפלשתינאים)למעשה- שטחי הרשות. תעודות זהות ירוקות של הרשות.(צה"ל והשב"כ מבצעים פעילות בשטח בד"כ בתאום עם הרשות). בד"כ כלל העובדים בישראל נחשבים לעובדים זרים לפי כללי הבטוח הלאומי. כניסה לישראל או לשטחי C מותנה באישור שב"ב/ משטרת ישראל.

שטחי B

אחריות אזרחית של הרשות, אחריות ביטחונית ישראלית. תעודות זהות כתומות. נחשבים לעובדים זרים. כניסה שטחי C או לישראל מותנה באישור כמו A

שטחי C

אחריות אזרחית וביטחונית של ישראל. כל הישובים היהודיים בגדה בשטח C .תעודות זהות כחולות. הערבים מנועים מלהצביע לכנסת רשאים להצביע למוניציפאלי. למעשה מדובר בתושבי ירושלים.

הכפרים

אוכלוסיה

1

2111, כפר עקב ועטרות

18,830

2

2112, בית חנינא,

35,810

3

2211, שועפאט (כולל ראס חמיס)

22,760

4

2212, מחנה פליטים שועפאט,

16,330

5

2213, ענאתא החדשה (דחיית א-סלאם וראס שחאדה - בתוך גבול השיפוט)

6,800

6

2311, עיסאויה,

14,830

7

2312, א-טור ומורדות הר הזיתים,

24,320

8

2411, ואדי ג'וז ושיח' ג'ראח

17,120

9

2412, באב א-סאהרה, מסעודיה,

2,300

10

2514, העיר העתיקה - הרובע הנוצרי,

4,450

11

2611, סילואן (כולל בטן אל-הווא)

19,080

12

2612, אבו תור,

13,010

13

2613, ראס אל-עאמוד,

24,640

14

2711, ג'בל מוכבר (כולל סוואחרה אל ערבייה)

22,570

15

2811, צור באהר (כולל אום ליסון)

15,550

16

2812, אום טובא,

3,780

סך הכל

262,180

מקור: השנתון הסטטיסטי לירושלים - לוח ג13 בתוך פרק ג

הרשמה לעדכונים

יצחק רבין - 2006

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי