רוזה פארקס הגיבורה שלי

הגיבורה שלי.
רוזה פארקסביום האשה הבינלאומי,אני חוזר שוב אל אותה אשה גיבורה, שבאמונתה התמימה עשתה היסטוריה, רוזה פארקס.

רוזה פארקס מסמלת בעיניי את הניגוד שבין הסממנים החיצוניים והמזויפים של הכוח, לבין כוח אמיתי. ב-1955, כשרוזה החליטה להישאר במושב האוטובוס שלה באלבמה ולא לפנותו לאדם לבן ויהי מה, היא ידעה שתילקח מיד למעצר.
לא היה לה כסף לניהול מאבק, לא היו לה עורכי דין יקרים, קמפיינרים או יועצי תדמית. היו לה רק האמת שלה, ותעצומות נפש שחסרים כ"כ בימינו אנו.

עם אלה בלבד רוזה ניצחה את הממסד, את השלטון, את הגזענות; ומעל הכל את הפחד.

המחאה ההמונית שפרצה למחרת הייתה נקודת המפנה במאבק לשוויון זכויות של הקהילה השחורה. מאז, שני המאבקים לשוויון זכויות - של השחורים ושל הנשים - נחלו הישגים ששינו את המציאות. אדם שחור מכהן כיום כנשיא ארה״ב, ובעוד כמה חודשים יתכן שתהיה לנו הנשיאה הראשונה בהיסטוריה.

ביום האשה הבינלאומי, הגיבורה שלי היא תופרת תמימה מאלבמה שהצליחה לשנות את העולם.

גם בישראל, אנו צריכים לעשות הכל ולאפשר לנשים להשתלב ולהוביל, כי ככל שמעמדן של הנשים ישתפר בישראל כך החברה הישראלית תהיה טובה יותר, צודקת יותר וסולידרית יותר.

חברה של צדק חברתי ושלום.

=============

מעמוד הפייסבוק של ח"כ פרץ.

הרשמה לעדכונים

"עוני זה לא רק לחם. זה מושג רחב. מי שתופש את בעיית העוני כבעיית לחם הוא צר אופקים. עוני הוא בתרבות בחינוך בתעסוקה. עוני הוא בסולידריות ובעוצמה פנימית."
עמיר פרץ

מאז 2004

כבר מעל 15 שנה, הבמה-הרעיונית מהווה את כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.

יצחק רבין - 2018 א

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי - עמודה ראשית