ערבים החוצה!

בעקבות ההתבטאויות הלא זהירות של ח״כ זוהיר בהלול על אודות מי הוא מחבל ומי הוא מפגע (שמתם לב, הח״כ הסתיר מאיתנו שהוא ערבי, הלאום שלו פלשתיני והוא גם לא ציוני, רחמנא ליצלן), חוסר הסובלנות ואי קבלת האחר חוגגים בין חברי מפלגת העבודה, כולל חברי הסיעה. היו״ר דאג להוסיף דברי ״חוכמה״ (״מחבל הוא מחבל הוא מחבל״) - וואו - לא ידענו (זה ככל הנראה על המשקל של ״יו״ר כושל הוא יו״ר כושל הוא יו״ר כושל״) וח״כ שלי יחימוביץ׳ תרמה את חוכמתה כאשר היא הבהירה, אחרי שהסתייגה מהערותיו של ח״כ בהלול, שבעיניה צה״ל הוא לא צבא כיבוש. אז של מי האנשים האלה במדים ירוקים ששומרים על המתנחלים בגדה ולעתים גם נפגעים ואף נהרגים במשמרתם?

האם אנו מפלגה שרוצה להציב אלטרנטיבה לשלטון ? אף לחזור לשלטון ? לצערי זו מפלגה שלא מבינה כלל היכן היא נמצאת, שלא מוכנה להגיד לציבור את האמת, שבגדול מתעלמת מ-20% מהאוכלוסיה, ואם היא כבר מוכנה לפתוח את שורותיה, מוכנה לקבל ערבים בתנאי שהם מתנהגים כמו יהודים ציונים כשרים, בעדיפות ימנים. אנו לא מוכנים לקבל שיש כאן חברי לאום אחר, פלשתינים ולא יהודים שקשה להם מאוד במציאות בה המדינה בה הם אזרחים מחזיקה אוכלוסיה של מעל 2 מיליון של אותו לאום פלשתיני תחת כיבוש במשך 49 שנה. מה כאן לא ברור? מה, גם אזרחי ישראל הפלשתינים מצווים להתעלם מהכיבוש ולא רק האזרחים היהודים?

חברים, אם אנחנו נמשיך לטשטש את העובדות, לא נגלה סובלנות כלפי הפלשתינים מבית (ז.א. ערביי ישראל) ולא נאמר את האמת שאנו חייבים להתמודד עם העובדה שמדינת ישראל היא בפועל מדינה דו-לאומית וצריך לדון במשמעויות במובן הרחב ביותר, גם בהקשר של פיתרון לסכסוך, הרי שנהפוך בסופו של דבר למפלגה יהודית ״טהורה״ ולא רלוונטית. חג חרות כשר ושמח.

הרשמה לעדכונים

יצחק רבין - שיר לשלום

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי