אין עוד רגע: יורם דורי נפרד משמעון פרס

מאז נפל שמעון פרס למשכב , לצד סוג של תפילה חרישית להחלמתו הייתי עסוק בסריקה של 26 שנים של עבודה לצידו.

יורם דוריסרקתי שוב ושוב את האירועים שבהן הייתי על ידו. ימי גאות וימי שפל. ימי הצלחה וימי כישלון. ימי מתח וימים של שלווה (מועטים, אבל היו גם כאלו).

התחבטתי בשאלה מהו האירוע, המשפט או התובנה שנחרטו, יותר מאחרים, במוחי. מה משמש סוג של מורה נבוכים או מקור לגאווה עבורי.

בתחילה חשבתי על הדיון בביתו בערב שלמחרת נפל למשכב. שיחה, די טעונה, על מצבה של ישראל ודמותו של העולם הניבט לנגד עינינו. רגע לפני שנפרדנו לשלום, בפעם האחרונה, אמר בסוג של נון שאלנטיות פרסית אופיינית: "אתם חושבים רק על היום אני חושב על מה יהיה בעוד 20 שנה. לכן, אתם רואים את הרוע בעולם ואני רואה עולם טוב יותר".

חשבתי אולי שתהיה זו הופעתו יוצאת הדופן במועצת שרי החוץ של אירופה בשנת 2001. לאחר התבטאויות קשות של שרת החוץ השבדית נגד ישראל והאשמתנו בתוקפנות ובתגובות מוגזמות מול טרור המתאבדים "קיסח" פרס לשבדית "את הצורה" כפי שנאמר בשפת הרחוב והזכיר לה בנוכחות כל שרי החוץ האירופאים את ניטרליות שבדיה במלחמת העולם השנייה ושאל שאלה רטורית : מה יש לצפות ממי שהיה ניטראלי מול הנאצים? מי שלא החליט אם הוא בעד הרוצחים הברברים או נגדם?

יתכן, אמרתי לעצמי שעלי לזכור את נאומו יוצא הדופן כנשיא בבונדסטאג הגרמני עת פתח דבריו באמירת קדיש לזכר ששת המיליונים בעוד כל חברי הפרלמנט הגרמני באולם הרייכסטאג המפורסם עומדים על רגליהם.

נזכרתי גם בקוריוזים ואמירות משעשעות ובדימויי לשון שהפכו לנכסי צאן ברזל אצל נואמים: "שלום הוא כמו אהבה. עליך לעצום לעתים עיניך מלראות מגרעות בת זוגך אחרת תפסיד אותה". גם "סקרים הם כמו פרפיום. טוב להריח אבל אסור לבלוע" וגם "הפסקת אש היא כמו פודינג. אין לדעת טעמה עד שטועמים ממנה".

בסופו של דבר החלטתי לבחור באירוע אחר ובמשפט אחר שהוא לדעתי תמצית הפרסיזם. בליל ההפסד בהתמודדות בפריימריז בעבודה לרבין (1990) שאלתיו ביחידות ,לקראת שלוש לפנות בקר, בעת שקיפלנו עצמנו מלשכתו : שמעון, איך אתה מסוגל לחיות עם העובדה שמאה אלף חברי מפלגת העבודה שלחו אותך הביתה אחרי 17 שנים מחייך שנתת למפלגה? פרס הביט בי כלא מבין והשיב: יורם, תזכור שבחיים תמיד יש עוד רגע".
והרגע אחרי הגיע הוא היה שוב ראש ממשלה והיה נשיא אהוד ואהוב.

חבל שעתה כאשר הוא מובל למנוחת עולמים אין עוד רגע.

=======

הטור המלא התפרסם באתר INN

הרשמה לעדכונים

"אין הצבא קובע על דעת עצמו אפילו את מבנהו סדריו וקווי פעולתו ... ארגון הצבא ועיצוב דמותו כל אלה הם בסמכותם היחידה של הרשויות האזרחיות: הממשלה, הכנסת והבוחרים."
דוד בן גוריון, צבא ובטחון עמודים 141-142
יצחק רבין - ידיעות אחרונות

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי - עמודה ראשית