עמוד הבית מאמרים למה עמיר פרץ?
 

למה עמיר פרץ?

PDF גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
הפרולטר {אסף הלחמי}    רביעי, 05 יולי 2017 15:17
Share

מה צריך להצביע עמיר-פרץ בסיבוב השני בבחירות לראשות מפלגת העבודה?

עמיר פרץכי הוא הכי בשל.

כי הוא שמאל אמיתי - חברתי ומדיני.

כי הוא סוציאל-דמוקרט.

כי הוכיח את עצמו בתפקידיו כנבחר ציבור.

כי יש לו ניסיון עשיר בניהול ובעשייה ציבורית.

כי הוא איש של אנשים.

אבל הוא גם מהפכן ומנהיג.

כי אצלו כסף וממון בתחתית הדירוג.

כי הוא מחוייב לחברים.

כי הוא מבין מה היא מפלגה פוליטית דמוקרטית כמפלגת העבודה.

כי אינו מדבר מהפה לחוץ.

כי יודע שמעל הכול הוא שליח ציבור ומחוייב למצע, לרעיון, לדרך ולאנשים.

אבי גבאי, פשוט לא כול אלו.

מפלגה, מפלגת העבודה

כדי להנהיג מפלגה כמו מפלגת העבודה על הזרמים, המגזרים והדעות המגוונים בה חייבים מנהיג שיסמן "וי" על כל אחת מהדרישות למעלה. וזה לא שגבאי אינו יותר מראוי ונברך על הצטרפותו למפלגה - אלא שנשמח לקבל אותו כחבר כנסת, כשר וכשותף להנהגה ולדרך. אבל לא כראש המפלגה ולא כראש הממשלה מטעמנו. שהרי הספיק לנו אהוד (נפוליאון זוטא) ברק אחד שגם הוא כולו כישורים, אבל מעט מאוד כישורי הנהגת מפלגה ואפס כישורים בין-אישיים.

נדמה שגבאי המגיע מכולנו (מפלגה נעדרת מצע של איש אחד), טרם הבין מהותה של מפלגה שהיא פ.ל.ג המייצג רעיון שהוא תוצאה של חוכמת המונים המתבססת על חברי המפלגה - שהתפקדו, שילמו מכיסם, הגיעו לסניפים, הצביעו, דנו והביעו עמדה והתגבשו לכדי מצע שהוא מארג חי ונושם של רצונות, רעיונות, מחשבות ותפיסות עולם שכולן מתנקזות ליום הבוחר - לפריימריס לרשימה ולראשות המפלגה.

נבחרי הציבור במפלגת העבודה הם שליחי-ציבור אמיתיים וראשית כול מחוייבים לדרך ולרעיון שהוא סך הרצון הכללי של חברי המפלגה ורק אח"כ של הציבור הכללי. פעם היינו רצון כללי יותר עם 40+ מנדטים וייצוג לכמעט כל מגזר באוכלוסייה ובתקווה שנשוב לשם, אבל היום אנחנו שואפי שלטון אבל ייצוגיים פחות (מה לעשות ב24 מנדטים לא נכנסים כל המגזרים).

כי מפלגת העבודה אינה רעיון כללי, היא שלוחה של עשרות אלפי חברים שרואים בה איבר אורגני ואת עצמם חלק ממנו - אין לך ולא תהיה לך זכות לפרק אותו וליטול ממנו את נשמתו. כבר ניסה פעם נפוליאון זוטא לעשות כדבר, והיינו חזקים ממנו.

מה עשו פרץ וגבאי?

עמיר פרץ הוביל מהפכות בתחום החקיקה ותפיסת העולם כמו אישור "כיפת ברזל" וכנגד דעתו של 'הדרג המקצועי' ומתוך הבנת חשיבותה החברתית והאסטרטגית, מינה את השר הערבי-מוסלמי הראשון כדי לחבר מחדש את ציבור האזרחים ערביי ישראל, הוביל את הגדלת שכר-המינימום מתוך תפיסה חברתית מגובשת והיה חבר "השמיניה" במפלגת העבודה עם חזון פתרון שתי-המדינות שהקדים את זמנו ועוד. הוא גם מציג חקיקה מגוונת בתחומים רבים ונעדרת חד-ממדיות של כ140 הצעות חוק (ראו פה) ובכלל זה "חוק מועצות הילדים והנוער", "חוק עבודת נשים", "חוק הפסקת שיטת ההעסקה הקבלנית", "חוק-יסוד: זכויות חברתיות", "חוק ברל כצנלסון ציון זכרו", "חוק איסור הפליה בדיור", "חוק המרכז למורשת הערבים בישראל", "חוק ברית הזוגיות" ועוד ובולטים בהם חוקים שאושרו כמו "חוק שכר מינימום" ו"חוק להפחתת השימוש בשקיות ניילון" (שאושרה לבסוף על-ידי השר אבי גבאי).

עמיר פרץ גם מציג ניסיון עשיר בתפקידי נבחר ציבור מהם נבנה בהדרגה נסיונו נדבך על גבי נדבך ומעולם לא יצא 'לעשות לביתו' במגזר הפרטי - החל מראש מועצת שדרות ודרך יושב-ראש ההסתדרות הכללית החדשה, יושב-ראש השדולה למען הנגב, חבר המועצה להשכלה גבוהה, יושב-ראש מועצת תנועות הנוער בישראל, יושב-ראש השדולה לקידום פתרון של שתי מדינות והפרדה בין ישראל לפלסטינים, שדולה למען הסטודנטים וההשכלה הגבוהה, יושב-ראש השדולה למעמד האדם העובד בישראל, חבר בשדולה לפיתוח הנגב, בשדולה לצדק חלוקתי, בשדולה למרחב הווירטואלי והרשתות החברתיות, בשדולה לביצור מעמדו של שלטון החוק, חבר כנסת מספר קדנציות ומאז הכנסת ה12 ובהן כיהן כחבר בוועדת הכספים; וועדת החוץ והביטחון; וועדה לענייני ביקורת המדינה; וועדת העבודה והרווחה; וועדה המיוחדת למאבק בנגע הסמים; וועדה לנושאי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו; יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה; יושב-ראש הוועדה המשותפת לחוק ביטוח בריאות ממלכתי; וועדה המיוחדת למאבק בנגע הסמים; וועדת החוקה, חוק ומשפט; ועדה לקידום מעמד האישה; וועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים; וועדה המיוחדת לעניין החקיקה הנלווית לאי-חידוש ההכרזה על מצב חירום; וועדת החקירה הפרלמנטרית לעניין הסחר בנשים; וועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא הפערים החברתיים בישראל; ועדת הכנסת ובוועדת המשנה לעניין נציבות הדורות הבאים, ועד בחירתו כיושב-ראש מפלגת העבודה וכהונה כסגן ראש הממשלה ושר הביטחון וכשר להגנת הסביבה.

הוא גם לא עשה לביתו ומתגורר בשדרות.

זה די הרבה - הרבה ניסיון, הרבה עשייה, הרבה מחוייבות לדרך ורעיון באופן עקבי, הרבה גיוון בתחומי פעילות ובעיקר הרבה חיבור לאנשים ששבו ובחרו אותו מחדש בכל פעם.

ומה עשה אבי גבאי? לא נבחר מעולם על-ידי מפלגה לכנסת, אלא מונה על-ידי משה כחלון וכיהן כשר להגנת הסביבה מטעם רשימתו 'כולנו'. מתפקיד זה התפטר, במחאה על הדחת שר הביטחון משה יעלון מן הממשלה ומינויו של אביגדור ליברמן תחתיו. בעברו עבד באגף התקציבים באוצר ומשם עבר לחברת בזק ועשה את דרכו עד לתפקיד המנכ"ל ואח"כ התנדב כיו"ר הדירקטוריון של עמותת "ידיד".

זה די מעט - מעולם לא כיהן כנבחר ציבור ולו בתפקיד הזוטר ביותר וגם כאשר מונה לשר, בחר שלא לכבד את מנדט בוחרי מפלגתו ולעזוב את תפקידו (אם כי כמובן יש לשבח אותו על היושרה האישית). רגע, ב4.7 קיבל מנדט מ8,395 חברי מפלגת העבודה וזו בעצם הפעם הראשונה - אז ברכות!

בקרו בעמוד של פרץ באתר הכנסת ואח"כ בעמוד של גבאי - מדברים בעד עצמם.

גבאי, ההוכחה עליך ולא התגלחת עלינו

אז בבקשה החבר גבאי, אנא התכבד וקח חלק במפלגה הדמוקרטית ביותר בישראל - שב איתנו, תזיע בספסלים האחוריים, בשטח עם הפעילים, בסניפים, תבטיח הבטחות ותעמוד במבחן יישומן, תוכיח את עצמך ותחזור לקבל מנדט והשמיים הם הגבול במקרה שלך.

אל תדרוס ברגל גסה עשייה של חברים שפועלים במשך שנים ארוכות, שמדברים עם החברים, שמקשיבים ומיישמים, שעמלים בסניפים ובמסדרונות העיריות והכנסת, שמטפסים שלב אחרי שלב וצוברים ניסיון. חברים שלא מתיימרים להנהיג עם ומדינה בלי ניסיון מוכח, בלי שעמדו באש המטבח הפוליטי - חברים שראויים להיות שרים כי הם הכי מקצועיים בתחומם! למשל מיכל בירן בתחום הפנסיה וזכויות העובדים, או איציק שמולי בתחומי הרווחה, זכויות האזרח והגמלאים, ויש גם את עמר בר-לב ועמירם לוין שמשלבים בין רקע חברתי ובטחוני, ומה עם שלי יחימוביץ' - היא לא מספיק מקצועית להיות שרת אוצר (קראת פעם הצעת חוק שלה)? או מנואל טרכטנברג, גם הוא יכול איכשהו להסתדר במשרד האוצר ועמיר פרץ, זוכר? ההוא שיזם את חוק שקיות הניילון שאתה קידמת - לפחות השר להגנת הסביבה אנחנו כבר יודעים שהוא מסוגל.

על הרצוג, בר לב ומרגלית

ועוד מילה על אלו שנותרו מאחור במירוץ לראשות העבודה - הרצוג למשל קיבל 5,204 קולות חברי מפלגה ושלא נשכח שלושה תפקידי שר (שר הבינוי והשיכון, שר התיירות, שר הרווחה והשירותים החברתיים ובקבינט המדיני-בטחוני), נדמה שזה יותר מאשר מכשיר אותו לפחות לקחת חלק בהנהגה כשר למשל וכמוהו אראל מרגלית עם 4,997 ובר-לב עם 2,147 קולות - אתה הרי כבר יודע כמה קשה לשכנע כל מצביע ולחבר קול לקול ולעוד קול.

אישית, נקרעתי בבחירה הפעם שהיות ולטעמי כל אחד מהם ראוי ומתאים להיות יו"ר המפלגה - כולם עשו כברת דרך, כולם חברי מפלגה שהוכיחו את המחויבות שלהם כלפינו החברים.

אז בבקשה אל תזרוק אותם בצד הדרך, הם משלנו, הם שלנו, הם אנחנו.

 בהצלחה לשני המתמודדים בסיבוב השני, ואתם החברים ואפילו אם לא השתכנעתם להצביע פרץ - צאו, הצביעו, השפיעו!

עודכן לאחרונה ב- ראשון, 09 יולי 2017 19:25
 

הבא לדיון מאמר זה
הבמה הרעיונית של מפלגת העבודה

מפלגת העבודה בטוויטר

מי מחובר?

אף אחד
באנר