מי שלא רוצה הסדרה שואף למלחמה

לצערי, מאוד יתכן שהאיש שהסית, לכאורה השחית וכביכול הצית עוד ימשיך להזיק. סביר שבקרוב שהוא יבעיר את הדרום, אולי כדי להדגים לצופים שביכולתו לא רק לסרב להסדר שלום אלא גם להלום ולגרום נזק איום.
למה לא שומעים את ביבי קורא לפגישות ודיונים דחופים עם החמאס, החיזבאללה והאיראנים? מדוע הוא רק נוסע לרוסים כדי לצפות במשחקים ולקבל פינוקים? לא חבל על הנפגעים, הסובלים, החרדים והאומללים שיהיו אם לא יהיו דיונים והסכמים? כשלא מדברים על פתרונות כנראה מתכוננים לבאות, שצערי זה אומר אזעקות מייללות ונפילות רעשניות והרסניות.
לא תמיד אמצעים כוחניים ואלימים פותרים סיכסוכים ומיישבים עימותים שמסתיימים בחיבוקים וצילומים חייכניים לצלמים. למעשה, כבר ניסינו את זה כמה וכמה פעמים ומאז האיומים רק גוברים.
בדרך כלל, עימותים כוחניים מותירים נפגעים, שכולים או חלילה בתים חרבים ועשנים. האמת היא שלפעמים משיגים תוצאות יותר טובות, פחות יקרות, נוראות וכואבות כשעורכים דיונים סובלניים ולא מוותרים עד שיש הסכמים.
נו? אז מה יהיה? כבוד הנחקר באזהרה ישאף להסדרה שקטה ורגועה תוך שימוש בדיפלומטיה נבונה או חלילה יתחיל באיזה מבצע קיומי חיוני כנגד עיר קטנה, ענייה, מעצבנת וחרבה?
אישית, אני קצת מוטרד מהאפשרות השנייה, שכן אז לא יכתבו בעיתון על החקירה המלחיצה והמעיקה של השררה הבכירה שלכאורה חטאה ובגדה כמעשה של שגרה. מצד שני, במלחמה יש נפגעים לכל הצדדים, ובמקום לכבות שדות בוערים היא עשויה גם להחריב או להבעיר בתים, שזה אפילו פחות נעים.
אז נכון שבזכות היותנו איימתניים וקטלניים יותר מהעזתים הנצורים כברווזים כותרות מהלוחמה העזה לא יעסקו בהתקדמות החוקרים וההשהיה התמוהה מצד יועצים משפטיים.
מצד שני, בשוך הקרבות המרים, בתום קבורת החללים ולאחר אישפוז הנפגעים ודאגה לנעדרים למשך הרבה שנים, לכאורה נשוב לשגרה. כשזה יקרה, בכל זאת נחזור לדון במעשים שלטוניים שלכאורה אינם ממש כשרים, שלא לומר בוגדניים, עברייניים או פליליים.

הרשמה לעדכונים

"אבל העיקר הוא העם. תחיית העם קודמת לגאולת הארץ. אנחנו מעמידים את הכל על העם."
א.ד. גורדון, עם אדם
יצחק רבין - לא נשכח

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי - עמודה ראשית