לא השתתפתי בהפגנת ועדת-המעקב נגד חוק הלאום

לא השתתפתי בהפגנה הערב ולא במקרה, אלא ממקום אידאולוגי, מהותי וערכי. כאשר הגוף המארגן 'ועדת המעקב' כרך בהחלטה שלו על קיום ההפגנה עוד מספר פעולות למאבק בחוק הלאום ובהן, בין היתר, חיזוק הזיקה לזכות השיבה - אין מקומי עמם, ולעמדתי אין לאף ציוני מה לחפש שם.

eran hermoniזו לא סמנטיקה. מדובר בבסיס התפיסה הערכית והמהותית של הציונות, לפיה מדינת ישראל הנה מדינה יהודית ודמוקרטית: מדינת הלאום של העם היהודי, ומדינה דמוקרטית המעניקה שוויון זכויות מלא לאזרחיה וכן למיעוטים החיים בה.

2 רגליים כאמור יש לישראל: יהודית ודמוקרטית. לא נסכים לקיים את הרגל היהודית ללא הדמוקרטית, אך בוודאי שלא נוכל גם להסכים ולקיים את הרגל הדמוקרטית ע"ח היהודית.

החלטת ועדת המעקב הנוגעת לזכות השיבה מלמדת כי הערך שלאורו היא פועלת איננו רק ערך השוויון, אלא גם ערך המתנגד לישראל כביתו הלאומי של העם היהודי.

אני מאמין באמונה שלמה כי השמאל הציוני אוחז בתפיסת העולם היחידה שמבטיחה את החזון הציוני של ישראל היהודית והדמוקרטית. הפעילות הזו של השמאל הציוני מותקפת בתנועת מלקחיים מסוכנת:

מצד אחד על ידי מחנה הימין המקדש את ערך 'שלמות הארץ' או נוקט בגישה משיחית גם על חשבון הבטחת ישראל כמדינה עם רוב יהודי או כמובן גם על חשבון ערך השוויון והרגל הדמוקרטית;

ומצד שני על ידי המחנה הפוסט ציוני אשר מנסיבות שונות ומגוונות איננו מקפיד על הרגל היהודית במשוואה, ועל ידי המחנה האנטי-ציוני אשר מעולם לא התיימר או שאף לעשות כן, מהטעם הפשוט שהוא מתנגד לכך עקרונית.

כך חברו להם הימין, והפוסט והאנטי ציונים לתנועת מניפה אחת גדולה שסופה לרוקן את החזון הציוני מכל תוכן, ומולם עומד השמאל הציוני המבקש בכל כוחו לשמור ולהבטיח את הגשמתו.

*** בדיוק מהסיבה הזו ראינו לדוגמה את הרשימה המשותפת מסרבת לחתום בבחירות האחרונות על הסכם עודפים עם מר"ץ (לא עם הבית היהודי), ואת חברי הכנסת של המשותפת מחרימים את הלווית נשיא המדינה וחתן פרס נובל לשלום בשל הסכם אוסלו שמעון פרס ז"ל, בזמן שהנשיא הפלסטיני ויו"ר אש"ף בוחר לכבדו.

אני, דרך אגב, משוכנע כי הדרך הבדלנית של "הנהגת" הציבור הערבי בישראל איננה מייצגת חלקים גדולים ממנו המבקשים לקדם את דרך השותפות וההשתלבות, ומבקשים להיאבק על זכויותיהם ועל השוויון שלהם, מבלי ששמו להם למטרה לצאת כנגד ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.

*** ובדיוק מהסיבה הזו אנו רואים את ממשלת הימין בוחרת לקדם חוק לאום שאיננו מעגן את ערך "השוויון" ופוגע ברגל הדמוקרטית של ישראל, ומסרבת לחוקק כחוק יסוד לדוגמה את מגילת העצמאות - רחמנא ליצלן.

הרי זה שמדינת ישראל מתקיימת מזה 70 שנה כביתו הלאומי של העם היהודי, היא עובדה. יש מגילת עצמאות. יש חוק השבות שחי וקיים, וכו'.

אז מה היה כל כך דחוף לנתניהו, בנט ושות' לחוקק את חוק הלאום ללא עיגון ואזכור ערך השוויון?

מנהיגי הימין מבינים כי בסירובם להיפרדות מהפלסטינים הם מייצרים מציאות של מדינה עם רוב ערבי, ועל כן הם מנסים להבטיח את הרגל היהודית באמצעות חקיקה אנטי-דמוקרטית. זה כמובן לא יכול לעבוד, והמציאות חזקה מכל, אבל זו בדיוק הסיבה שאם חפצי חיים אנו כבני אדם וכמדינה, עלינו להיאבק בתוקף בחוק הלאום כפי שעבר.

וכך אנו עושים. ובשל כך הייתי בשבוע שעבר בגאון ובראש מורם בהפגנה בכיכר שכן נאבקנו על ערך השוויון לא במקום ולא על חשבון העובדה שישראל היא ביתו הלאומי של העם היהודי.

ובשל כך אין מצב שאוכל להשתתף בהפגנה שמארגניה רואים בהתנגדות לחוק הלאום לא רק מאבק לשוויון ודמוקרטיה, אלא גם מאבק למען ישראל כמדינת כל אזרחיה, ולא כמדינת הלאום של העם היהודי.

זו גם בדיוק הסיבה שאינני שותף לנימוקים להשתתפות מתוך 'הבעת סולידאריות'.
סולידאריות ניתן להביע עם מה שליד. עם מה שקרוב. עם מה שלכל הפחות לא מתנגש. לא מתנגד.
לא ניתן להביע סולידאריות עם קו המבקש לבטל אותך ואת עצם זכותך להגדרה עצמית.

האמירות שמבקשות לתקוף את אנשי השמאל שלא באו להפגנה בגלל "פחד מהימין" וכו', הן כמובן פופוליסטיות המתעלמות לחלוטין מהסתירה הערכית שקיימת בין מארגני ההפגנה והשמאל הציוני.
ראשית, אני לא מציע לאף אחד להטיף על פחד מהימין לא.נשים שעומדים איתן שנים מולו ומול איומים בהפגנות, בצמתים ובעוד פעולות מגוונות שניתן להרחיב בהזדמנות, אבל צריך להגיד שההפך הוא הנכון:

המאבק של השמאל הציוני המותקף על ידי הימין ועל ידי המחנה האנטי-ציוני הוא אבק קשה ועיקש, והוא מחייב עמידה איתנה גם מול המסיתים והבריונים, וגם על העקרונות וגבולות הגזרה האידאולוגים ממי שמבקשים לגרור.

לא להיגרר בשם המאבק למען השוויון והדמוקרטיה, למאבק כנגד הזהות הלאומית היהודית של ישראל. וגם לא הפוך כמובן.

ניתן וצריך להיאבק כנגד חוק הלאום שעבר בשל הפגיעה שלו בערך הדמוקרטיה והשוויון ל ***כל*** אזרחי ישראל, מבלי לעשות כן על חשבון הערך הציוני.
יתר על כן - מבחינתי, המאבק לשוויון ודמוקרטיה הוא חלק בלתי נפרד מהזהות הציונית!

======

פורסם בעמוד הפייסבוק של ערן חרמוני

הרשמה לעדכונים

"במרכזה של ההיסטוריה העברית עומד דבר הגשמת הציונות במלוא היקפה ותוכנה ... במרכזה של ההיסטוריה האנושית עומד דבר הגשמת הסוציאליזם במלוא היקפו ותוכנו."
ברל כצנלסון
 יצחק רבין 2018 העבודה

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי - עמודה ראשית