יום הזיכרון לרצח רבין חייב להיות יום של תרועת אזהרה ואזעקה

Thank you for rating this article.

לפני 23 שנים, בהלוויתו של ראש הממשלה רבין, בלטו דבריה של נכדתו נועה מעל לנאומים של כל המנהיגים ושועי העולם. גם היום, באזכרה הממלכתית, דבריה היו החדים והמדויקים ביותר. " gilad kariv"שליחי הציבור שלנו – כשמכם כן אתם. שליחי ציבור. המעמד מחייב. אם לא תחדלו ממסע השיסוי וההשתלחות בכל מי שלא מתיישב עם הקו שלכם – יישפך כאן דם ...".

לכולנו יש אינטרס עמוק לשמור על האופי הממלכתי של יום הזיכרון לרצח רבין ולהטמיע אותו במעגלים רחבים ככל שניתן של החברה הישראלית. אבל ישנם רגעים בהם חייבים לומר את הדברים כהווייתם. מבחנה הגדול של הממלכתיות הישראלית הוא לא בטקסי ועצרות זיכרון, אלא בטיפוח המתמיד של המכנה המשותף הישראלי ובעידוד של סובלנות ושיח מכבד.

בשנים האחרונות, המנהיגות המובילה את המדינה שלנו הפכה את הממלכתיות למרמס רגלים ובחרה להזין, לטפח ולהדהד את הקול הקיצוני והמתלהם. במצב העניינים הזה, יום הזיכרון לרצח רבין חייב להיות יום של תרועת אזהרה ואזעקה.

====

מעמוד הפייסבוק של הרב קריב

"מוזר בעיני שהציבור הישראלי לא שואל למחיר המלחמה, אבל מאוד מחולק, סוער וגעש לגבי מחיר השלום"
יצחק בן-אהרון, ילד לא רצוי - ביוגרפיה, 2003

הרשמה לעדכונים

מאז 2004

כבר מעל 19 שנה, הבמה-הרעיונית היא כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.
יצחק רבין - 2013 אוניברסיטת תל-אביב

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי