יום הזיכרון לרצח רבין חייב להיות יום של תרועת אזהרה ואזעקה

לפני 23 שנים, בהלוויתו של ראש הממשלה רבין, בלטו דבריה של נכדתו נועה מעל לנאומים של כל המנהיגים ושועי העולם. גם היום, באזכרה הממלכתית, דבריה היו החדים והמדויקים ביותר. " gilad kariv"שליחי הציבור שלנו – כשמכם כן אתם. שליחי ציבור. המעמד מחייב. אם לא תחדלו ממסע השיסוי וההשתלחות בכל מי שלא מתיישב עם הקו שלכם – יישפך כאן דם ...".

לכולנו יש אינטרס עמוק לשמור על האופי הממלכתי של יום הזיכרון לרצח רבין ולהטמיע אותו במעגלים רחבים ככל שניתן של החברה הישראלית. אבל ישנם רגעים בהם חייבים לומר את הדברים כהווייתם. מבחנה הגדול של הממלכתיות הישראלית הוא לא בטקסי ועצרות זיכרון, אלא בטיפוח המתמיד של המכנה המשותף הישראלי ובעידוד של סובלנות ושיח מכבד.

בשנים האחרונות, המנהיגות המובילה את המדינה שלנו הפכה את הממלכתיות למרמס רגלים ובחרה להזין, לטפח ולהדהד את הקול הקיצוני והמתלהם. במצב העניינים הזה, יום הזיכרון לרצח רבין חייב להיות יום של תרועת אזהרה ואזעקה.

====

מעמוד הפייסבוק של הרב קריב

הרשמה לעדכונים

"צריך להיות אדם שכל הזמן פועל למשהו ואני אומר אתה תמיד גדול כגודל העניין שאתה משרת ואתה נהייה קטן אם אתה משרת רק את עצמך."
שמעון פרס, ראיון ב-YNET יולי 2005
 יצחק רבין - 12 שנה לרצח

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי - עמודה ראשית