מה מילים ממני אליכןם.
כמוכןם, גם אני חרדה מחזרתם של נתניהו וחבורת הכהניסטים סביבו לשלטון ולשולחן הממשלה.
מפלגת העבודה בראשותי, יחד עם השותפות והשותפים הקואליציוניים השונים, הצליחה בסיבוב האחרון סוף סוף להחזיר את החבורה הדורסנית הזו לאופוזיציה, והתפקיד המרכזי שלי בימים אלו הוא לדאוג להשאיר אותם שם גם לאחר הבחירות הקרובות.
אני קשובה מאד לקולות במחנה שמביטים על המערכה בדאגה ומנסים להנדס את המפה בצורה כזו שאף קול לא יזרק לפח.
זו גם המטרה שלי.
וזו בדיוק הסיבה בגללה אני משוכנעת שנכון שהעבודה ומרצ ירוצו בנפרד.
לא מדובר כאן בגחמה, ביהירות, באטימות או בכל אחד מהדברים האחרים שהואשמתי בהם. מדובר בהבנה שהתקבלה מתוך מחויבות אדירה ואחריות לגוש השינוי ולייצוג רחב והולם של מפלגות המרכז-שמאל בכנסת הבאה. החלטה שהתגבשה לאחר שהנושא נבדק בסקרי עומק, מחקרים ונתונים ברורים וחד משמעיים.
כפי שבוודאי נחשפתם, גם סקר חדשות 12 שפורסם שלשום הראה שהאיחוד *מחליש* את כוחו של הגוש. לא מחזק.
יותר מזה, האיחוד הזה נוסה ונכשל כישלון חרוץ בעבר. גם בבחירות בסבב השני וגם בבחירות בסבב השלישי – העבודה ומרצ רצו יחדיו ובתוצאה הסופית האיחוד ריסק אותנו ל-7 מנדטים והעלה חזרה את נתניהו לשלטון.
רק בבחירות האחרונות, לאחר שנבחרתי לראשות המפלגה, רצנו בנפרד, הכפלנו את כוחנו במצטבר ל-13 מנדטים וסוף סוף הובלנו יחד עם שותפנו לקואליציה להקמת ממשלת שינוי.
בנימה אישית, אני מבינה לחלוטין ושותפה לחרדה מקבוצת הקיצונים שהתקבצה סביב נתניהו ורוצה לחזור כדי לרמוס את כל מוסדות המדינה ושלטון החוק. דווקא בגלל זה אסור לנו לנהל את האירוע הזה בפאניקה והיסטריה, מתוך אינטרסים צרים ודימויים לא מבוססים. אנחנו חייבות וחייבים להתנהל בקור רוח ובראייה אסטרטגית מתוך אחריות לטובת המחנה והמדינה כולה. זה מה שעשיתי עד היום וזה מה שאני מתכוונת לעשות גם עכשיו.
הצטרפו אלי וביחד ננצח.