כרזת 'לא נשכח ולא נסלח' על רצח יצחק רבין

Thank you for rating this article.

בנוגע לכרזה "לא נשכח ולא נסלח"‚ לצערי אתם עושים שרות דוב לעניין. אין טעם להתמקד בעבר ולחפש מי היה אשם במה שקרה לפני 12 שנה. זה לא באמת רלוונטי למי שחשוב לפנות אליו‚ מה שהודגם כשהביבי זכה בבחירות ב-1996‚ רק כשישה חדשים אחרי הרצח. השאלה‚ כאז כן עתה‚ היא מה עושים הלאה.

למרבה הצער‚ המעמד הציבורי של הביבי הוא כזה שזה לא חכם לתקוף אותו ישירות. זה נראה מפלגתי ולא רעיוני. תנו לקורא להחליט מי היו הטובים ומי הרעים‚ ותנו לו כלים להחליט ע"י חינוך.

יש להתמקד במשמעות של רצח ראש ממשלה‚ כפי שניסחתם‚ וכך לבסס את חוסר הלגיטימיות של חיי המשפחה של הרוצח ואפשרות שחרורו העתידי. יש לחזק את התודעה הדמוקרטית ולוותר על ההיבט שיכול להתפרש כמפלגתי‚ ולהחליש את המסר. אחרת יפגעו גם האינטרס הכללי וגם המפלגתי. המפלגה והאידאולוגיה שלה באו לשרת את המדינה‚ ולא להיפך.

בהרצחו‚ רבין הופקע ממפלגת העבודה והפך לערך ממלכתי ולאומי‚ כמו גדליה בן אחיקם‚ שאיש לא יודע מה הייתה האידיאולוגיה שלו‚ אבל בוודאי היא הייתה "תבוסתנית" כלפי הבבלים. עדיין נקבע צום לזכרו‚ ואילו היו לנו רבנים ראויים‚ כך היה נעשה גם לרבין. אם חייבים לכלול עוד מישהו פרט לרבין בכרזה‚ השני צריך להיות יגאל עמיר‚ בלי התחכמויות.

דרך אגב‚ אחד הדברים שהייתי עושה (ובעצם ניסיתי) הוא ללחוץ על שב"ס להעניש את יגעל עמיר על הטריק שבעזרתו קידש את אשתו‚ שוודאי בוצע בניגוד להוראות שב"ס‚ ע"י כך שלא יאפשרו לו לפגוש אותה‚ או לפחות להתייחד איתה.

ה

"העזה ורומנטיקה בשאיפה ובמחשבה, וריאליזים גמור בהגשמה"
יוסף שפרינצק, ועידת היסוד של מפא"י 6-7.1.1930

הרשמה לעדכונים

מאז 2004

כבר מעל 19 שנה, הבמה-הרעיונית היא כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.
יצחק רבין

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי