"עופרת יצוקה": צעד הכרחי לפני הסכם

פעולת צה"ל בעזה הייתה נחוצה וצפויה מראש אך כל עוד מטרת החמאס היא השמדת ישראל – הטרור יימשך על הפלשתינים להפנים כי בקרב אש מול אש הם יינגפו רק אם העם הפלשתיני ידיח את החמאס ויבחר בגורמים מתונים יהיה סיכוי להדברות אמיתית – לא רק על הפסקת אש, אלא על הכרה בשתי מדינות לשני עמים

----------------------------------------------------------------------------------------------

באפריל 2003 כשנכתב המסמך עליו חתם הנשיא ג'ורג' בוש ונקרא "מפת הדרכים" נאמר:

"פתרון של שתי מדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני יושג אך ורק באמצעות הפסקת האלימות והטרור, כאשר תהיה לעם הפלסטיני מנהיגות הפועלת בהחלטיות נגד הטרור".

מאז חלפו כמעט שש שנים, של טרור בלתי פוסק מרצועת עזה וגם ההתנתקות החד צדדית של ישראל מגוש קטיף לא הביאה להפסקת ירי הקסאם על ישראל.

הפסקת-האש שהושגה לפני מספר חודשים נוצלה על ידי החמאס להתחמשות, ולשיפור אמצעי שיגור הטילים והעובדה שגלעד שליט נמצא בשבי החמאס, כבלה את ידי ישראל.

כל אותה העת התריעו ממשלת ישראל וכוחות הביטחון בפני הגורמים הבינלאומיים על הפצצה המתקתקת המתעצמת בעזה.

החמאס שפרש את האיפוק מצד ישראל כחולשה, הפר את הפסקת האש וחידש את ירי הקסאמים לעבר ישראל.

שר הביטחון הכריז יותר מפעם אחת שצה"ל יגיב נגד הירי במקום ובזמן שיבחר. ראשי החמאס המשיכו בהפצצות, קשה למצוא הסבר רציונאלי להחלטת ראשי החמאס להמשיך לפגוע ביישובים בעוטף עזה.

היה ברור לכולי עלמא, שזה רק עניין של ימים עד שצה"ל יצא לפעולה נגד ארגוני הטרור, ירי בלתי פוסק על היישובים בעוטף עזה בחג האורים היה בלתי נסבל.

בנר השישי של חנוכה החל "עופרת יצוקה" כפעולה מהירה, מפתיעה מדויקת של חיל האוויר, שהתבססה על מידע מודיעיני מקיף שנאסף במשך חודשים רבים, גרמה לפגיעה אנושה במוקדי הטרור.

אולם יש לישראל ניסיון עם גורמי הטרור שמוזנים מהקצנה דתית, שכל עוד חזונם הוא להשמיד את מדינת ישראל, הם ימצאו דרכים להפעיל את הטרור ולהשאיר את מעגל הדמים המחזורי, כבסיס הקיום של ציר הרשע.

הקצנת החמאס מהווה סכנה לעולם הערבי המתון והשפוי, היא מעוררת במצרים וירדן את האחים המוסלמים וגורמי איסלם קיצוניים, שמניפים כל העת את דגל הג'יהד נגד ישראל. מיליוני פלשתינים סובלים עשרות שנים מהתנגדות המנהיגות הפלשתינית לפתרונות נדיבים.

הגיעה השעה שהעם הפלשתיני שסובל ממנהיגיו הפנאטים יצא לרחובות במחאה נגד אנשי האיסלם הקיצוני שמלבים את האש. הם צריכים לדעת שבקרב אש מול אש, ברזל מול ברזל הם יינגפו. הם חייבים לדעת שמחווה אנושית, של החזרתו של גלעד שליט, יכולה לשנות, באחת, את האווירה באזורנו ולהוות פתח להסכם ברוח המתווה הסעודי.

עם ישראל חזק דיו לעמוד בשעות קשות.

יש הסכמה גורפת בין המפלגות השונות והאזרחים בעלי דעות שונות להלחם נגד הטרור בכל הכוח ובה בעת לדבר על תהליך מדיני.

עד רגע זה חסר לנו פרטנר בצד השני, רק אם העם הפלשתיני ידיח את ראשי החמאס הטרוריסטים ויבחר באנשים מתונים שרוצים את טובת העם, יהיה סיכוי להדברות – לא רק על הפסקת אש, אלא, על תהליך עליו הוסכם, הכרה בשתי מדינות לשני עמים.

עוד רבה הדרך לקבוע את הגבולות, אך כשיופסק הטרור תיווצר אוירה ראויה לשיח מדיני ישיר או באמצעות הקוורטט.

יש לקוות שהמכה הכואבת שמונחתת בשעה זו על ראשי הטרור ומוקדיו תפתח אופק לעתיד.

* יגאל צחור הוא מנהל המרכז הרעיוני חינוכי של קרן ברל כצנלסון

הרשמה לעדכונים

"ביטחוננו תלוי בשלום בין יהודים לערבים בארץ ישראל ובינינו לבין מדינות ערב ... ולשם כך מוצדק לשלם מחיר כבד."
ברל כצנלסון, 1938
יצחק רבין - 2015

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי - עמודה ראשית