ההמון המצרי – השלטון התורכי - ישראל

Thank you for rating this article.

ההמון המצרי , אותו שחקן חדש מציג את עמדתו כנגד ישראל. ההמון התורכי בדרך לאותה עמדה, ורק ההמון הסורי עדיין עסוק במאבקו כנגד שלטון אסאד. השאלה הגדולה הינה – איך ישראל יכולה לעצור את התהליך המסוכן – שבו ההמון המוסלמי במזרח התיכון כאחד יהיה אנטי ישראל, בעוצמות זעם דומות לעוצמות שדחפו אותו להעיף את המשטרים הדיקטטוריים מעליהם, במחיר דמים כבד, שמשמעותו – המון בעל כוח בלתי מוכר לאיש מאיתנו, כוח מסוג חדש , שאין לו אינטרסים ברורים. שחקן שחיסול מנהיגיו אינו רלוונטי, ויותר מכך, אין לו טנקים ולא מטוסי קרב, ולא סיירות מיומנות או מערכת מודיעין משוכללת. יש לו רק את כוח ההמון.

מובן שהסטגנציה המאובנת של ישראל היא אסטרטגייה כמעט התאבדותית. הסטגנציה ההסתגרות שהיא לחם חוקו של הימין, מוצדקים על ידו דווקא הארגומנט שהוא למעשה הסיבה ליצירת תנועה- שינוי – מו"מ – הצגת עמדות חדשניות וכיו"ב . זה דומה לאדם שיורים עליו ובמקום לתמרן, לזוז, להימנע מפגיעה, ליזום הפסקת הירי, הוא נכנס לאלם ושיתוק ומצדיק זאת ב"יורים עלי" אני לא יכול לזוז.

ההצדקה לסטגנציה עד היום היתה אי-הודאות שאופיו של התהליך המהפכני באזורנו. לא ידועים לאן זה הולך ולכן עדיף לעמוד בשקט ולא לעשות גלים, לא לבצע תנועה הקלה שבקלים. אבל אנחנו כבר לא בסיטואציה של אי-ודאות. אנחנו בסיטואציה של ודאות מלאה – ידוע לנו מה היא עמדתו של ההמון המצרי, וגם לא כדאי לנו להמר על עמדתו של הממון הסורי או התורכי. ההמונים הללו מזינים את תודעת אחיהם במדינות אחרות במהירות אור. תודעה של המון מצרי עוברת במהירות פנטסטית אל תודעתו של ההמון המצרי ומשם אל הסורי וכן הלאה.

המשחק מול ההמון המצרי או התורכי או אחר – ערבי כלשהו טמון בסמלים, בפעולות ברורות, ביצירת אמון באמירות שלנו, ביצירת אמון בכוונות שלנו. אם ניתפס כרמאים קטנים – הכל יהיה נגדנו וזה רע. זה רע משום שיקשה על חיל האוויר הישראלי והמודיעין הישראלי וחיל השריון הישראלי להתמודד עם התופעה הזאת. יקשה עד לא יתאפשר.

גם האמריקאים לא יצליחו לעזור לנו ובשלב מסוים גם הם יעברו צד. על הצוות הזה – להבדיל מועדת טרכטנברג – להציג רעיונות מעשיים שיביאו לצינון הטמפרטורות באזור. אנחנו חייבים להבין שהחום הנפלט באזור כנגדנו איננו אותו חום המוכר לנו. האסטרטגיה התורכית למשל, אינה אנרגיה הנוצרת מאמוציות או טירוף חושים. התורכים עובדים חכם, ומנצלים עד תום את מה שהם מבינים שקורה במזרח התיכון כדי לשפר את מעמדם האסטרטגי כמעצמה אזורית. בישראל לא מבינים מה קורה סביבה. זה לא עניין של מודיעין ולא עניין של מוסד או שב"כ. זה עניין של מנהיגות שמסוגלת לקוט את התהליך האנושי שקורה כאן. משהו מעורב בין אסטרטגיית קרה של התורכים מצד אחד ותגובת המון מצרי.

מי שלא מבין – כדאי שיבין – ישראל עומדת בפני צונאמי מדיני-בטחוני , רעידת אדמה שכל הסימנים לקיומה כבר תלויים על הקיר וזועקים . הצונאמי הזה אינו עשוי מהחומרים שאנחנו מכירים. זה סוג של שערה שכל כולה מבוססת על פעילות של המון המהווה אוסף של אטומים-יחידים שאירע בתודעתם שינוי. השינוי הזה כל כך משמעותי, וכל כך עמוק שהוא דומה לפיצוח אטומי שממנו משתחררת אנרגיות בלתי מוכרות. על ישראל לעשות הכל כדי להנמיך את הטמפרטורה ששה מתקיים הפיצוח הזה. ולכן השאלה איך מצננים מבלי להסתכל על מושגים מטומטמים כמו כבוד לאומי וזקיפות קומה. למשל – הסגר על עזה. סגר מיותר שכן גם כך הכל זורם אל עזה ומעזה, ואם כבר קיימת זרימה כזאת אז לפחות נקבל רווח מסוים בדמות צינון של ההתלהמות כנגד ישראל. כבר מיותר לדבר על מו"מ עם הפלשתינים.

"הצבא איננו ארגון דמוקרטי זה הארגון הבלתי-דמוקרטי היחיד שהדמוקרטיה שומרת כדי להגן על עצמה"
שמעון פרס, ראיון ב-YNET יולי 2005

הרשמה לעדכונים

מאז 2004

כבר מעל 19 שנה, הבמה-הרעיונית היא כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.
יצחק רבין

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי