הספד (או מהיכן הכל התחיל)

Thank you for rating this article.

על מצבה של מפלגת העבודה והגורמים לכך. אנלוגיה על פי נאום אנטוניוס במחזה "יוליוס קיסר" מאת ויליאם שיקספיר (תרגם מאיר ויזלטיר).


ידידים, בני עמי,הקשיבו לי.

לקבור את מפלגת העבודה באתי, לא להללה.

היה לה סיכוי אחד ויחיד להנהגה חדשה וישרה.

אך שלי יחימוביץ' אמרה שעמי איילון הזוי וחסר עמוד שדרה

ורק ברק יביא את הסחורה.

ויחימוביץ' היא פרלמנטרית נכבדה מאוד.

אני ראיתי את איילון והתנהלותו אמינה ועניינית

וחשבתי שיש סיכוי למנהיגות אחרת ופוליטיקה רצינית,

אבל אופיר פז-פינס אמר שהוא מאמין רק לאהוד ברק

ופז-פינס הוא פוליטיקאי אמין ומכובד מאוד

וכשעמי איילון עמד להיבחר,

היה סיכוי לסיום שנות דור של שלטון המנגנון.

אבל בוז'י הרצוג – שתק

וגם אנחנו נשתוק (כשמדובר בשר השומר על זכות השתיקה בחקירת משטרה).

כי בוז'י הרצוג הוא שתקן נכבד מאוד.

וכל מי שראה את התנהלותו של איילון ליד שולחן הממשלה,

ידע שיש מי ששותק אך עושה עבודה.

אבל פואד דיבר הרבה והבטיח המון בכל כפר וחמולה,

כדי שברק ישריין מקום גם להבא

ופואד הוא משוריין נכבד מאוד ליד שולחן כל ממשלה

וכך גם שמחון, וכבל ווילנאי,

שאמרו שרק ברק יוכל לענות לטלפון ההוא באמצע הלילה

וגירשו את איילון מרוח בזפת ונוצות ולעזאזל הדמוקרטיה

ואמרו שרק ברק יוכל לטפל בעזה.

ועתה, גלעד נמק עדיין ואנו עם טילים ובלי הרתעה,

אך כבל שמחון ווילנאי הם אנשים נכבדים מאוד.

ואני עומד עתה ליד גופתה החמה עדיין של מפלגה,

שהיה לה סיכוי להתחלה חדשה.

ורואה את ברק מתפתל ומכחיש, חופר וחוזר, סב ומסתובב

מקמבן ומחשב

ונופל לכל בור שרק אפשר

אבל רק ברק יכול – כך אמרו

יחימוביץ', פינס, הרצוג, בן אליעזר, כבל, שמחון ווילנאי

וכולם אנשים נכבדים מאוד.

וכולם יבואו לקבל את תמיכתכם בבחירות הפנימיות הבאות,

כאילו כלום לא קרה והינה סוף סוף מתחילים בדרך חדשה.

ומפלגת העבודה תקבל מהציבור מנדטים שישה (או אולי ארבעה).

אבל עמי איילון הוא הזוי ומזגזג,

כך שלי יחימוביץ' בפירוש אמרה

ויחימוביץ' היא פרלמנטרית מאוד נכבדה.