עמוד הבית היסטוריה
 
היסטוריה

מאמרים ברשת על ההיסטוריה של תנועת העבודה בכלל ומפלגת העבודה ומנהיגי העבר וההווה שלה.

לא כל המאמרים מתייחסים ישירות למפלגת העבודה, אלא גם לאירועים מרכזיים בהיסטוריה של מדינת ישראל ואשר מעורבים בה היסטורית נבחרי ומנהיגי תנועת העבודה.



חורבן ותלישות PDF גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
ברל כצנלסון   
שלישי, 01 אוגוסט 2017 09:30

מאמרו של ברל-כצנלסון בעיתון דבר בשנת 1934 על תשעה באב והקשר בין היסטוריה, תודעה לאומית ושיכחה ואל תוך צמיחה והתחדשות רעיונות כשהוא אומר בטור נוסף ומתקן: "דור מחדש ויוצר איננו זורק אל גל האשפה את ירושת הדורות. הוא בוחן ובודק, מרחיק ומקרב ויש שהוא נאחז במסורת הקיימת ומוסיף עליה ..." ('מקורות לא אכזב', דבר 1934).

בטורו המקורי 'חורבן ותלישות', רשם -

שמעתי כי אחת מהסתדרויות הנוער קבעה את יציאת חבריה למחנה קיץ באותו לילה שבו מבכה ישראל את חורבנו, את שעבודו ואת מרי גלותו. אין להעלות על הדעת כי משהו עשה זאת במתכוון. אין להעלות על הדעת כי מדריכי נוער חלוצי, המחנכים אותו ל"חיי הגשמה", כלומר, למאמצי שחרור מן הגלות ותיקון הנגעים והמומים שחלו בנו בעקב החורבן – אין להעלות על הדעת כי הם עשו זאת מתוך ידיעה מה הם עושים. אולם אי-ידיעה זו כשהיא לעצמה היא המעוררת מחשבות נוגות על רמתם התרבותית ועל ערך פעולתם החינוכית של כמה ממדריכי הנוער.

ברל כצנלסוןמה ערכה ומה פרייה של תנועת שחרור שאין עימה שורשיות ויש עימה שיכחה, אשר תחת לטפח ולהעמיק בקרב נושאיה את הרגשת המקור ואת ידיעת המקורות, היא מטשטשת את זכרון נקודת המוצא ומקצצת בנימין, אשר דרכן יונקת התנועה את לשדה? כלום היינו עוד מסוגלים כיום הזה לתנועת-תקומה לולא היה עם ישראל שומר בליבו בקשיות עורף קדושה את זכר החורבן? לולא היה מייחד בזיכרונו ובהרגשתו ובהליכות – חייו את יום החורבן מכל הימים? זהו כוחו של הסמל החיוני המגובש והמפרה בקורות עם. אלמלא ידע ישראל להתאבל במשך דורות על חורבנו ביום הזכרון, בכל חריפות ההרגשה של מי שמתו מוטל לפניו, של מי שאך זה עתה אבדו לו חירותו ומולדתו, לא היו קמים לונו לא הס ולא פינסקר, לא הרצל ולא נורדוי, לא סירקין ולא בורוכוב, לא א.ד. גורדון ולא י"ח ברנר. ויהודה הלוי לא היה יכול ליצור את "ציון הלא תשאלי" וביאליק לא היה יכול לכתוב את "מגילת האש".

זאת הבין אדם כאהרון ליברמן, גיבורה הראשון של התנועה הסוציאליסטית היהודית בגולה, כשניגש לייסד בלונדון את אגודת הפועלים היהודית הראשונה, באטמוספירה שכולה קוסמופוליטיות וחוסר כל חלום של קיום לאומי עצמאי, זכר ולא שכח את יום האבל הלאומי. וב"פנקס" של אותה האגודה רשום פרוטוקול היסטורי מיום ב' אב (תרל"ו) 1876. ליברמן מציע: הואיל והאסיפה הבאה של האגודה חלה בתשעה באב יש לדחותה ליום אחר. אחד מחבריו טוען נגד הדחייה בשם ה"כלל אנושיות" ובשם שלילת המסורת. וליברמן מסביר לו כי "כל עוד לא באה המהפכה הסוציאליסטית, יש בחירות הפוליטית חשיבות רבה בשביל כל אומה ולשון. לט' באב יש בשבילנו, הסוציאליסטים העברים, אותו ערך שיש ליום זה בשביל בני גזענו. ביום זה אבדה לנו חירותנו ועמנו מתאבל עליה זה י"ח מאות שנה ויותר". כך הבין וכך הרגיש וכך רצה לחנך את תנועת הפועלים סוציאליסט – יהודי גדול, בימים שעוד האמינו באמונה שלמה כי המהפכה הסוציאליסטית הקרובה לבוא עתידה לבטל במחי-יד אחד כל הניגודים הלאומיים, ואפילו את עצם קיומם של הלאומים המיוחדים, ובימים אשר שום חזון של תקומת ישראל, של שילומים לאבל של 'י"ח מאות שנה' לא נראה עדין באופק.

ואנחנו?

הדור אשר שתה את קובעת הגלות והשעבוד יותר מכמה וכמה דורות שקדמו לו, הדור אשר הוחזר בחוזק יד אל הרגשת החורבן והגירושים, הדור אשר כל טעם חייו הוא בזה שישמש גשר מן החורבן והגלות אל חיי עצמאות וחירות – האם הדור הזה יתחנך לייעודו על ידי שיכחת יום אבל עמו? אמנם, משרדי הוועד הפועל של ההסתדרות סגורים ביום האבל ההיסטורי, אשר שום אומה תרבותית אינה יודעת כמוהו לעומק ולכאב. אך יתכן כי קיים מרחק תרבותי רב בין עולמם הרוחני של ראשי ההסתדרות ובין עולמם הרוחני של כמה ממדריכי הנוער. ואלה רואים, כנראה, את מעשה הוועד הפועל של ההסתדרות כעניין חיצוני, וליבם בל עימם. ומאידך גיסא, האם יכולה תנועת הפועלים להסתפק רק בחינוך לדברי הלכה ואידיאולוגיה בלבד, מבלי שתיצור לעצמה ולחניכיה אטמוספרה רוויית רגש וסמליות?

הלא בימינו מרבים לדבר ובהסתדרויות נוער בפרט, על ערכם החינוכי של סמלים. מדוע איפוא לא תדע שום הסתדרות נוער לעטוף ביום זה את דגליה אבל? להשרות ביום זה על מסיבותיה מן הצער הגדול, המפרה והמחנך? האמנם תש כוחנו להיות ולהחיות את סמלינו, להעמיק בתוכנם, למלא אותם רוח הדור וצרכי הדור? האמנם אין אנו מסוגלים אלא להשתמש בסמלים שאולים בהקפה, בסמלים שאולים בהקפה, בסמלים שאין עימם אלא העתקה וחיקוי, והעיקר, הסכמה מן החוץ? האומנם אין אנו מסוגלים אלא לחיים תלושים, לתרבות תלושה ולסמלים תלושים? על אותם מדריכי הנוער אשר בעולמם הרוחני חסרה הידיעה וההרגשה של יום החורבן אפשר אולי ללמד זכות בנוסח הידוע: סלח להם, כי אין הם יודעים מה שהם עושים. אבל על עצם העובדה, שבתוך תנועה כבירת- תכנים ועמוקת רגשות אפשר שהדרכת הנוער תהא נתונה בידי מי שאין להם חוש לאוצרות הרוח של האומה, לסמלים היסטוריים, לערכים תרבותיים – אין כפרה.

עודכן לאחרונה ב- שלישי, 01 אוגוסט 2017 09:58
קרא עוד...
 
שמעון פרס הלך לעולמו בן 93 PDF גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
עורך ראשי   
רביעי, 28 ספטמבר 2016 11:10

Shimon Peresהבמה-הרעיונית מרכינה את ראשה, עם לכתו של החבר שמעון פרס, איש תנועת העבודה - חבר כנסת, שר וראש הממשלה מטעם מפלגת העבודה ומאבות האומה, הלך לעולמו והוא בן 93 (1923-2016). אדם שהוכיח כי אין בושה לחלום ולפעול למימושו. תנועת העבודה תחסר איש שהיה בשר מבשרה!

"מפלגת העבודה מרכינה ראשה באבל כבד על לכתו של יו"ר המפלגה לשעבר, ראש הממשלה, שר החוץ והביטחון, נשיאה התשיעי של מדינת ישראל מר שמעון פרס.

תרומתו הייחודית לביטחונה, כלכלתה ועוצמתה הבינלאומית של ישראל תהא לעד נר לרגלינו ואנו נמשיך את דרכו של המנהיג הדגול, לוחם השלום והצדק שנפרד מאיתנו.

אנו משתתפים בצערם של משפחתו העניפה, הילדים, הנכדים, החברים הרבים והצוות שליווה אותו מזה שנים ארוכות.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים." (מפלגת העבודה)

"שמעון פרס היה מגדולי המנהיגים שהיו למדינת ישראל. האיש שמנעוריו ועד ימיו האחרונים פעל למען מדינת ישראל, הלך מאיתנו היום והוא בן 93. הוא היה מורה, חבר ומנהיג גדול שיירשם לעד בתולדות ישראל." (יצחק הרצוג)

"גיליתי שמעון פרס אחר. חכם, בר אוריין ואיש שיחה מרתק שזו חוויה אינטלקטואלית יוצאת דופן להיות במחיצתו .. באמצע הלילה הדמון הפך למנטור" (יורם דורי)

"אף ששמעון פרס חי חיים מופלאים והלך לעולמו בשיבה טובה, מותו עצוב ומטלטל. סופה של מסכת חיים סוערת שעיצבה את חיי המדינה" (שלי יחימוביץ')

"אין אדם שחייו שזורים בחייה של מדינת ישראל כמו שמעון פרס .. שמעון היה איש של אנשים, היה באמת אדם של אנשים. הוא ידע לשים לב לפרטים קטנים אצל בני האדם שהוא בא איתם במגע, להכיר אותם ואת בני משפחותיהם, להיות שותף לרגעים של שמחה ולא פחות חשוב מכך שותף גם בימים קשים של עצב ויגון" (איתן כבל)

"מותו של פרס הוא רגע עצוב, מעורב בשמחה בגאווה, על כך שהיה עמנו כה הרבה שנים ומורשו נשארת ומחייבת מעתה את כולנו." (נחמן שי)

"שמעון פרס היה איש של תקווה, של אמונה במה שיכול להיות. מנהיג מרחיק ראות ובעל חזון שעבד כל חייו כדי להפוך את חזונו וחלומותיו למציאות." (סתיו שפיר)

"שמעון פרס היה בן אדם ומנהיג יוצא דופן. גם מי שלא הסכים איתו, לא יכול היה שלא להעריך את עשייתו הפרושה על פני דורות, את האופן שבו גלגל את דרכו הפוליטית ואת השבילים בהם צעד." (איילת נחמיאס-ורבין)

"מנהיג, בעל חזון ואיש של שלום. אבל קודם כל - בן אדם. יהי זכרו ברוך." (מיכל בירן)

"שמעון פרס היה וישאר נכס משמעותי ביותר לעם היהודי כולו. הוא משאיר מורשת עליה נחנך את הדורות הבאים. מחזק את המשפחה ברגעים הקשים. יהי זכרו ברוך" (עמיר פרץ)

"פרס היה אדם ענק, וחזונו גדול אף יותר. מודל לחיקוי, שנלחם ועבד ללא הפסק למען המדינה. חזונו מרחיק הלכת היה גם בתחום הקיימות. יהי זכרו ברוך" (יעל כהן-פארן)

"כואב את לכתו של חברי לדרך, רה"מ והנשיא לשעבר שמעון פרס. איבדנו היום מנהיג דגול שפעל בכל תפקיד אותו מילא למען השלום ... اشعر بألم وبحزن شديدين لرحيل صديقي وزميلي رئيس الحكومة ورئيس الدولة السابق شمعون بيرس." (זוהיר בהלול)

"לכתו של פרס מאיתנו הלילה היא אבדן עצום למדינת ישראל כולה והתחושה היא שאנחנו נפרדים היום ממנהיג ענק, יחיד בדורו שהותיר חותם עמוק על חיינו." (איציק שמולי)

"שמעון פרס היה באמת מקור השראה. ראיתי מקרוב איזו השראה הוא היה. לא רק בישראל אלא למיליונים ברחבי העולם. האיש שהעז לחלום בגדול ולעשות בגדול. האיש שהביא לישראל את אבני היסוד של הבטחון שלה אבל מעולם לא ויתר על השלום ועל המלה שלום" (מרב מיכאלי)

"נוח על משכבך בשלום, האיש שלא ידע לנוח. האיש שבכל רגע ורגע בחייו חיפש לעשות עוד משהו, להבין, לדעת, לייצר, שנע בין תחנות משמעותיות, פורצות דרך, משנות סדרי עולם." (אראל מרגלית)

"יום קשה וכואב למדינת ישראל, לרבים ברחבי העולם ולי באופן אישי." (אייל בן-ראובן)

"ההתיישבות והחקלאות במדינת ישראל מרכינים ראשם על לכתו של ידיד אמת של ההתישבות והחקלאות במדינת ישראל, שמעון פרס ז"ל" (איתן ברושי)

"תודה שמעון על מי שהיית, על מה שחוללת ועל מה שחלמת, תודה אישית על כי אפשרת לי לחוש מקרוב בהילה שעופפה אותך" (מנואל טרכטנברג)

"איש ענק. מנהיג בקנה מידה עולמי. מנהיג ישראלי. ליווה את המדינה עוד מתקופת טרום הולדתה ועד ימינו אנו. בכל הצמתים המרכזיים. בכל התחנות הקריטיות. דרך בניית הכח הצבאי של ישראל. הכור האטומי. התעשיות הבטחוניות. ועד החזון לחדשנות. למזרח תיכון חדש. לשלום. חזון עליו נאבק ללא חשש - גם כשהיה לא פופולארי לדבוק בו. להציע אופק של תקווה במציאות רווית אלימות ושנאה. בלי למצמץ ובלי להתבלבל. להצביע על הכיוון הנכון.
שמעון פרס ז"ל - יהי זכרו ברוך." (ערן חרמוני)

"שמעון פרס ז"ל היה איש בעל חלום. הייתי שותף לחלומותיו: ליצור עולם טוב יותר, עולם שבו בני האדם חיים בשלום זה לצד זה. עולם בו אנשים בעלי חדוות יצירה ואהבת הארץ עובדים כתף אל כתף את האדמה. עולם בו ילדות וילדים גדלים ומתחנכים לדרך ארץ קדמה לתורה ובעולם זה אינם צריכים עוד לשרת את המדינה בלחימה בשדה הקרב, אלא לשרת את המדינה במעורבותם החברתית למען החלש והרש" (דני עטר)

"שמעון פרס, מגדולי המנהיגים והמדינאים של המאה העשרים (ואחת) .. סמל, אגדה והשראה אישית .. אם רק היו נותנים לו הזדמנות הוגנת להוביל כראוי את המדינה - היינו היום במקום טוב הרבה יותר" (אסף הלחמי)

"פרס היה פטריוט ישראלי במלוא מובן המילה, איש שלום וביטחון,מנהיג טבעי, מהגדולים בתולדות העם היהודי ומדינת ישראל. קשה לדמיין את ישראל בלעדיו. יהי זכרו ברוך" (אופיר פז-פינס)

"במקום שיעור רגיל לקחתי הבוקר את החניכים שלי בחלוץ לחלקת גדולי האומה שם חופרים ברגעים אלו את קברו של גדול האומה שמעון פרס." (יאיא פינק)

"הוא היה ויהיה חלק מחיינו . בזכות העבודה איתו הכרתי את איילת והקמנו משפחה. בזכות העבודה איתו בחרתי במה לעסוק בקריירה" (עברי ורבין)

"פרס, למרות שטעה לא פעם, אף פעם לא הפסיק לנסות, לחלום, ללמוד, להשתנות, להתחדש ולפעול. לכן הוא היה ווינר, וגם אם לא הספיק לראות את מלוא חזונו מתגשם, הוא מת כמנצח" (דניאל הרוש)

"איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא?!? בוקר עצוב. שמעון פרס, יהי זכרו ברוך" (שרית ארד)

"תודה לך שמעון. אוהב אותך מעומק הלב." (גיל ביילין)

"יהיה זכרו של הענק הזה ברוך. שלום חבר" (קובי ברדה)

"שמעון פרס נפטר וזה הוא בהחלט יום עצוב מאוד למדינת ישראל ולכל היהודים ." (פלג אברהם)

"בוקר עצוב, יום עצוב. סיום של תקופה." (אדיר וישנייה)

"הלך מאיתנו האיש שתרם למדינה שלנו ולבטחונה יותר מרבים אחרים. הלך מאיתנו האיש שיחד עם בודדים אחרים, לימד אותנו לחשוב אחרת, להביט לעתיד ולהאמין שיש דרך אחרת, דרך של שלום." (עפרה כרמי)

עודכן לאחרונה ב- רביעי, 28 ספטמבר 2016 15:27
קרא עוד...
 
פואד בן-אליעזר - תרומתו הביטחונית PDF גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
הארץ, מיכאל הרצוג   
רביעי, 31 אוגוסט 2016 18:46

ב28 לאוגוסט 2016 נפטר בנימין (פואד) בן-אליעזר, מי שהיה חבר כנסת ושר מטעם מפלגת העבודה וכיהן כיושב ראש המפלגה. לזכרו, מובא כאן עיקר טורו של מיכאל הרצוג שפורסם בעיתון הארץ ומדבר על תרומתו הביטחונית.

=======

בנימין בן אליעזר, שהלך לעולמו השבוע, ראוי לאשראי על תרומתו הביטחונית לא רק כלוחם וכמפקד אלא גם כשר ביטחון בשיאה של האינתיפאדה השנייה. במשך כשנה, מסוף 2001, שימשתי כמזכירו הצבאי, ולמדתי להכירו מקרוב בתקופה סוערת של טרור בערינו, כשפיגוע רדף פיגוע ומבצע רדף מבצע, עד לשיא — חומת מגן.

פואד בן-אליעזרכשר ביטחון בתקופת המבחן ההיא נדרש בן אליעזר להשלים ידע ביטחוני רב (אף שהיה תא"ל במיל'), ולתפקד בתווך שבין ראש ממשלה ביטחוניסט וסמכותי כאריאל שרון לרמטכ"ל שאול מופז, שיחסיו אתו היו מורכבים.

היה בו משהו מיוחד, כאדם שעלה לבדו כנער, גדל במעברה ופילס דרכו לצמרת בשירות קרבי מאתגר. הוא מילא את תפקיד שר הביטחון בחרדת קודש ובמסירות, ניחן בחושים חדים, גיבה את מי שעבד במחיצתו, והיתה לו תעוזה לקבל החלטות קשות ברגעי האמת.

עודכן לאחרונה ב- רביעי, 31 אוגוסט 2016 18:58
קרא עוד...
 
מקורות לא אכזב PDF גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
ברל כצנלסון   
שני, 01 אוגוסט 2016 09:48

מאמרו של ברל-כצנלסון שהגיע בעקבות 'חורבן ותלישות' ובו מבהיר כי בצד החשיבות לשימור הזכרון והתודעה ההיסטורית, יש להרחיק ולקרב ולהוסיף עליה, "דור מחדש ויוצר איננו זורק אל גל האשפה את ירושת הדורות. הוא בוחן ובודק, מרחיק ומקרב ויש שהוא נאחז במסורת הקיימת ומוסיף עליה".

בי"ד באב, ארבע ימים אחרי טורו בי' באב הוא רושם -

שני כוחות ניתנו לנו: זיכרון ושיכחה. אי אפשר לנו בלעדי שניהם. אילו לא היה לעולם אלא זיכרון, מה היה גורלנו?

היינו כורעים תחת משא הזיכרונות. היינו נעשים עבדים לזכרוננו, לאבות אבותינו. קלסר פנינו לא היה אז אלא העתקה של דורות עברו. ואילו היתה השכחה משתלטת בנו כליל – כלום היה עוד מקום לתרבות, למדע, להכרה עצמית, לחיי נפש?

השמרנות האפלה רוצה ליטול מאיתנו את כוח השכחה, והפסידו – מהפכניות רואה בכל זכירת עבר את “האויב”, אך לולא נשתמרו בזיכרון האנושיות דברים יקרי ערך, מגמות נעלות, זכר תקופות פריחה ומאמצי חירות וגבורה, לא היתה אפשרית כל תנועה מהפכנית, היינו נמקים בדלותנו בבערותנו, עבדי עולם.

דור מחדש ויוצר איננו זורק אל גל האשפה את ירושת הדורות. הוא בוחן ובודק, מרחיק ומקרב ויש שהוא נאחז במסורת הקיימת ומוסיף עליה, ויש שהוא יורד לגלי גרוטאות, חושף נשכחות, ממרק אותן מחלודתן, מחזיר לתחייה מסורת קדומה, שיש בה להזין את נפש הדור המחדש. אם יש בחיי העם משהו קדום מאד ועמוק מאד, שיש בו כדי לחנך את האדם ולחסן אותו לקראת הבאות, האם יהא בזה ממידת המהפכה להתנכר לו?

עודכן לאחרונה ב- שלישי, 01 אוגוסט 2017 09:58
קרא עוד...
 
בן-גוריון: הראיון האחרון PDF גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
עורך ראשי   
שבת, 23 יולי 2016 13:09

"לו יכולתי לבחור בין שלום ובין כל השטחים שכבשנו, הייתי מעדיף את השלום".

בן גוריוןהראיון האחרון עם יו"ר תנועת העבודה, דוד בן-גוריון שהובא על-ידי ציון נאנוס בחדשות ערוץ2.

"ראיון גנוז שהעניק בן גוריון בגיל 82, חמש שנים אחרי שהתפטר מראשות הממשלה לצוות בריטי שהפיק סרט על חייו הופך כעת לסרט. הראיון, שנערך בקיבוץ שדה בוקר ונמשך 6 שעות והתגלה רק לאחרונה, הוא מסע בזמן והזדמנות חד פעמית לחזור ולפגוש את ראש הממשלה הראשון ומי ששמו מוזכר בימים האלה בערגה רבה - דוד בן גוריון. הסרט "דויד בן גוריון, אפילוג" ... מספק לא מעט אוצרות היסטוריים, אבל אולי הדבר המעניין ביותר הוא האפשרות לראות בו את בן גוריון האנושי. לא המיתוס שהקים את המדינה והנהיג אותה באירועים היסטוריים, אלא דווקא האדם שירד לשדה בוקר ועבד כמו כולם.

...

המראיין של בן גוריון היה קלינטון ביילי, אז עולה חדש מארה"ב, שהגיע לארץ ופגש את בן גוריון ורעייתו די במקרה כשרצה לחפש עבודה בת"א, ויום אחד כשצעד בעיר הזמינה אותו פולה בן גוריון לכוס תה. ביילי שהיה חדש בארץ לא זיהה במי היה מדובר. בן גוריון הציע לביילי שחיפש עבודה ללמד במדרשה שהקים בשדה בוקר, וכך הפך ביילי לשותפו של בן גוריון לצעדות הארוכות בנגב.

בזכות הקשר ביניהם, בחרו המפיקים בקלינטון להיות המראיין בסרט. בראיון הרבה בן גוריון לצטט מהתורה ומדברי הנביאים ודיבר רבות על המונח עם סגולה. "הסגולות שנתבקשנו לעמוד בהן על ידי נביאינו הן להיות עם הגון, נאמת לאמת, לסייע לכל מי שזקוק לסיוע ולאהוב את הזולת כפי שאתה אוהב את עצמך, אך ישראל עדיין לא מקיימת זאת", אמר בן גוריון למראיינו.

קרא עוד...
 
לוי אשכול כשר אוצר PDF גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
ליאור מרגוליס   
רביעי, 15 יולי 2015 12:05

לוי אשכול נולד למשפחה חסידית אמידה בעיר אוראטובה שבמחוז קייב ברוסיה. בילדותו למד אשכול ב"חדר" ולאחר מכן למד בגימנסיה העברית בווילנה. בתום לימודיו בגימנסיה, הצטרף אשכול לתנועת "צעירי ציון". תנועה זו פעלה רבות על מנת לעודד צעירים יהודים לעלות לארץ ישראל, ובהמשך מונה אשכול ליושב ראש התנועה. בשנת 1913 פגש אשכול את מר יוסף שפרינצק שהיה בזמנו יושב ראש תנועת הפועל הצעיר בישראל והוא הגיע לווילנה על מנת לעודד צעירים לעלות לארץ ישראל. אשכול שהיה ציוני, ראה בפגישה זו צורך למלא את ייעודו ולעלות לארץ ישראל. בשנת 1914 הגשים אשכול את חלומו ועלה לארץ ישראל עם קבוצת צעירים נוספים.

לוי אשכולבשנת 1952 התמנה לוי אשכול (לאתר עמותת אשכול, www.levi-eshkol.org.il) לשר האוצר של מדינת ישראל במקומו של אליעזר קפלן. בשנות כהונתו של אשכול עבר הארגון שינויים רבים אשר תרמו רבות לפיתוח הכלכלי של מדינת ישראל שהייתה באותה תקופה במשבר קשה. ניסיונו הכלכלי שצבר אשכול במהלך שנותיו בתפקידים רבים שכיהן בהם כמו – יושב ראש הסוכנות היהודית, פעילותו במפא"י, הקמת חברת מקורות, תפקידיו בהגנה ועוד תפקידים שונים, הם אלו שהועילו לו במילוי תפקידו בצורה הטובה ביותר. אשכול כיהן כשר האוצר כ-10 שנים ומתפקיד זה הגיע לכהן כראש ממשלת ישראל.

עודכן לאחרונה ב- חמישי, 16 יולי 2015 16:57
קרא עוד...
 
השמינייה של מפלגת העבודה PDF גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
הארץ, גידי וייץ   
חמישי, 14 מאי 2015 18:41

הניתוח הצונן של שני החברים שלו מהשמינייה הקפיץ את עמיר פרץ, האיש שלפני פחות מעשור נשטף בגל גואה של התנשאות, כשכבש את ראשות המפלגה שמזוהה עם העוולות כלפי המזרחים. "אתם באמת חושבים שבגלל העניין הפלסטיני הובסנו בציבוריות הישראלית ובבחירות?" שאל את יוסי ביילין ואברהם בורג.

שמניית מפלגת העבודהלעתים היה נדמה שבפגישה הזאת הוא מלקק לראשונה את הפצעים ממערכת הבחירות ב–2006, אז ניצח את שמעון פרס בהתמודדות על תפקיד יו"ר מפלגת העבודה, ניצחון מפתיע, שהפך מריר מאוד כאשר פרס ערק מהמפלגה יחד עם נביא המפץ הגדול ומנהיג השמינייה, חיים רמון, לטובת המיזם הפוליטי שהקימה משפחת שרון. "אני חושב שהשיח שלכם פועל ממקום של ניסיון להיות תיאורטיקנים יפים, אולי תוכלו לכתוב כמה ספרים בעניין", המשיך פרץ לירות חצי ביקורת דוקרים. "אתם מנותקים מהחברה הישראלית, חברה שנלחמת על גושים של שייכות. נקודה. ומחנה המרכז־שמאל לא רק שהוא לא יוצא מעצמו לאחרים — הוא הולך ומתכנס לתוך עצמו. אני הראשון מביניכם שדיבר בעד הקמת מדינה פלסטינית כשהייתי ראש מועצת שדרות. לא קרה לי שום דבר, כל עוד הם הרגישו שאני חלק מהם. ב–2006, כשהתמודדתי בראשות מפלגת העבודה, הפתק 'אמת' הביס את הליכוד בכל אזורי הפריפריה. פעם ראשונה שהפרולטריון הצביע לעבודה, למרות שקידום השלום עמד בראש סדר היום שלי. השלום לא הבהיל את אלה שטוענים שהליכוד זורם להם בדם".

אבל כאן, בשכונה של ביילין בצפון תל אביב, כמו גם בגבעתיים, נסו מפניך. המנדטים האשכנזיים ברחו לך.

"יותר מזה. לובה אליאב המנוח היה אחד התומכים הכי משמעותיים שהיו לי. הוא השפיע עלי אידיאולוגית. הוא היה חוזר כל לילה למטה, אף פעם לא ראיתי אותו כל־כך מזועזע, רצה למרוט את השערות. הוא אמר לי: 'עמיר, אני לא יודע מה קורה במדינה הזאת, אני אומר להם, אבל תראו, חלמנו על הרגע שילד מעברה יהפוך לראש ממשלה. למה אתם לא רוצים להצביע עבורו?' אספר לכם משהו בסוד? הוא אמר לי, 'בוא נקים מטה להחזרת האשכנזים'. עניתי לו, 'לובה, אני מתנגד חד משמעית. לא אצלי. לי לא יהיה מטה כזה'".

"מה פתאום שהם יצביעו למרוקאי?" מסכים חיים רמון, "גם אשכנזים הם שבטיים, שבטיים ומתנשאים. הם. אני מרוקאי בעיני עצמי. גדלתי במנטליות מזרחית".

עודכן לאחרונה ב- רביעי, 27 מאי 2015 18:51
קרא עוד...
 
שמעון פרס מחפש עבודה PDF גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
עורך ראשי   
שלישי, 23 ספטמבר 2014 11:09

שמעון פרס, האיש והאגדה ומי שהיה בשר מבשרה של תנועת העבודה במשך עשרות שנים.

אז נכדתו מיקה אלמוג שהיא כותבת ויוצרת, שכנעה אותו להצטלם לסרטון היתולי הוא שיתף פעולה באופן מלא - מופת של מי שגם כשהיה נבחר ציבור לא איבד את חוש ההומר העצמי שלו ועם כל המשקעים תמיד ישאר אחד מהמדינאים הדגולים שהיו לתנועת העבודה, מפלגת העבודה ומדינת ישראל בכלל.

JavaScript is disabled!
To display this content, you need a JavaScript capable browser.

קרא עוד...
 
תא סל"ע: סטודנטים למען עבודה PDF גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
הפרולטר {אסף הלחמי}   
שישי, 05 ספטמבר 2014 14:48

את דרכי בפעילות פוליטית התחלתי בתא סל"ע של מפלגת העבודה באוניברסיטת תל-אביב ... "סטודנטים למען עבודה" כשמם כן הם!

ביבי הורס את המדינה

אז במסגרת חיפושים בארכיון האישי נתקלתי בכמה פרטים היסטורים שראיתי לנכון לשתף -  בין היתר הלוגו המקורי של תא סל"ע והיורש שלו "העבודה -הדור החדש", הלוגו של "ארגון הצעירים של מפלגת העבודה" שארז שני עשה בו עבודה מדהימה עם עשרות תאים בקמפוסים וביחד עם יריב אופנהיימר יצר את נוער העבודה בפריסה ארצית מדהימה, תמונה קבוצתית ממפגש עם פלסטינים בלונדון ובו מככבים כמה ממי שהיום כבר אינם צעירים (תזהו לבד) ומעל כולם הסיסמא האלמותית "ביבי הורס את המדינה" של "מח'צ" בראשם של ארז שני ורונן צור ... חשוב להיסטוריה להזכיר מי אמר את זה ראשון!

עודכן לאחרונה ב- שישי, 05 ספטמבר 2014 15:19
קרא עוד...
 
נבואות הזעם של בן-גוריון: ספר PDF גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
הארץ, שלמה נקדימון   
חמישי, 24 אפריל 2014 13:49


אברהם וולפנזון, מקורבו ונאמנו של בן-גוריון, מביא בספרו דוגמאות המעידות שראש הממשלה הראשון חזה את השואה ואת מלחמת יום הכיפורים ("בן־גוריון בעשור האחרון לחייו", אברהם וולפנזון. הוצאה פרטית, 242 עמ')

בן גוריוןכותרת המשנה של הספר "עדות אישית של ידיד קרוב" מעידה על מחבר הספר: דוד בן־גוריון הוא אלוהיו. את אמירת חז"ל "כל דעביד רחמנא לטב עביד" - כל מה שעושה הקב"ה נעשה לטובה – הלביש על בן־גוריון. רצה לומר, גם מה שלא עלה בידו או נמנע ממנו, לא קרה באשמת בן־גוריון, אלא מפני שהאחרים לא הבינו את גודל השעה. המחבר מביא שלל דוגמאות שבהעלאתן היום, במרחק השנים, מאפשרות להעיד עליו כי הקדים לראות נולדות. נביא שלוש מתוכן.

האחת - מאמר ב"דבר" (10 בינואר 1934): "משטר היטלר אינו יכול להתקיים זמן רב בלי מלחמה. בלי מלחמת נקם נגד צרפת, פולין, צ'כיה ושאר הארצות השכנות... או נגד רוסיה הסובייטית... אנו עומדים עכשיו לפני סכנת מלחמה... [אשר] תעלה בחורבנה ובמוראותיה על מלחמת העולם [הראשונה]... אולי רק ארבע או חמש שנים עומדות בינינו ובין היום הנורא ההוא... גודלו של היישוב ביום ההוא יקבע אולי את גורל עתידנו ביום ההכרעה... למען נוכל לעמוד בבוא השואה..."

המלחמה פרצה כזכור חמש שנים אחר כך, בספטמבר 1939. אברהם וולפנזון ריכז תשתית ראייתית כדי להוכיח מה עשה בן־גוריון כדי לקדם את פני הרעה. רכיב כבד משקל באותה תשתית הוא ניסיונו להגיע להסכם עם ראש המחנה השני בגודלו ביישוב היהודי, זאב ז'בוטינסקי, שהוכשל במשאל חברים בהסתדרות העובדים (עניין זה הוא נושאו של המחזה "הילכו שניים יחדיו" של א"ב יהושע בתיאטרון הקאמרי).

עודכן לאחרונה ב- ראשון, 27 אפריל 2014 13:59
קרא עוד...
 
<< התחלה < קודם 1 2 3 4 5 6 הבא > סיום >>

עמוד 1 מ- 6
הבמה הרעיונית של מפלגת העבודה

מפלגת העבודה בטוויטר

מי מחובר?

אף אחד
באנר