הבמה הרעיונית של מפלגת העבודה

חורבן ותלישות

מאמרו של ברל-כצנלסון בעיתון דבר בשנת 1934 על תשעה באב והקשר בין היסטוריה, תודעה לאומית ושיכחה ואל תוך צמיחה והתחדשות רעיונות כשהוא אומר בטור נוסף ומתקן: "דור מחדש ויוצר איננו זורק אל גל האשפה את ירושת הדורות. הוא בוחן ובודק, מרחיק ומקרב ויש שהוא נאחז במסורת הקיימת ומוסיף עליה ..." ('מקורות לא אכזב', דבר 1934).

בטורו המקורי 'חורבן ותלישות', רשם -

שמעתי כי אחת מהסתדרויות הנוער קבעה את יציאת חבריה למחנה קיץ באותו לילה שבו מבכה ישראל את חורבנו, את שעבודו ואת מרי גלותו. אין להעלות על הדעת כי משהו עשה זאת במתכוון. אין להעלות על הדעת כי מדריכי נוער חלוצי, המחנכים אותו ל"חיי הגשמה", כלומר, למאמצי שחרור מן הגלות ותיקון הנגעים והמומים שחלו בנו בעקב החורבן – אין להעלות על הדעת כי הם עשו זאת מתוך ידיעה מה הם עושים. אולם אי-ידיעה זו כשהיא לעצמה היא המעוררת מחשבות נוגות על רמתם התרבותית ועל ערך פעולתם החינוכית של כמה ממדריכי הנוער.

ברל כצנלסוןמה ערכה ומה פרייה של תנועת שחרור שאין עימה שורשיות ויש עימה שיכחה, אשר תחת לטפח ולהעמיק בקרב נושאיה את הרגשת המקור ואת ידיעת המקורות, היא מטשטשת את זכרון נקודת המוצא ומקצצת בנימין, אשר דרכן יונקת התנועה את לשדה? כלום היינו עוד מסוגלים כיום הזה לתנועת-תקומה לולא היה עם ישראל שומר בליבו בקשיות עורף קדושה את זכר החורבן? לולא היה מייחד בזיכרונו ובהרגשתו ובהליכות – חייו את יום החורבן מכל הימים? זהו כוחו של הסמל החיוני המגובש והמפרה בקורות עם. אלמלא ידע ישראל להתאבל במשך דורות על חורבנו ביום הזכרון, בכל חריפות ההרגשה של מי שמתו מוטל לפניו, של מי שאך זה עתה אבדו לו חירותו ומולדתו, לא היו קמים לונו לא הס ולא פינסקר, לא הרצל ולא נורדוי, לא סירקין ולא בורוכוב, לא א.ד. גורדון ולא י"ח ברנר. ויהודה הלוי לא היה יכול ליצור את "ציון הלא תשאלי" וביאליק לא היה יכול לכתוב את "מגילת האש".

זאת הבין אדם כאהרון ליברמן, גיבורה הראשון של התנועה הסוציאליסטית היהודית בגולה, כשניגש לייסד בלונדון את אגודת הפועלים היהודית הראשונה, באטמוספירה שכולה קוסמופוליטיות וחוסר כל חלום של קיום לאומי עצמאי, זכר ולא שכח את יום האבל הלאומי. וב"פנקס" של אותה האגודה רשום פרוטוקול היסטורי מיום ב' אב (תרל"ו) 1876. ליברמן מציע: הואיל והאסיפה הבאה של האגודה חלה בתשעה באב יש לדחותה ליום אחר. אחד מחבריו טוען נגד הדחייה בשם ה"כלל אנושיות" ובשם שלילת המסורת. וליברמן מסביר לו כי "כל עוד לא באה המהפכה הסוציאליסטית, יש בחירות הפוליטית חשיבות רבה בשביל כל אומה ולשון. לט' באב יש בשבילנו, הסוציאליסטים העברים, אותו ערך שיש ליום זה בשביל בני גזענו. ביום זה אבדה לנו חירותנו ועמנו מתאבל עליה זה י"ח מאות שנה ויותר". כך הבין וכך הרגיש וכך רצה לחנך את תנועת הפועלים סוציאליסט – יהודי גדול, בימים שעוד האמינו באמונה שלמה כי המהפכה הסוציאליסטית הקרובה לבוא עתידה לבטל במחי-יד אחד כל הניגודים הלאומיים, ואפילו את עצם קיומם של הלאומים המיוחדים, ובימים אשר שום חזון של תקומת ישראל, של שילומים לאבל של 'י"ח מאות שנה' לא נראה עדין באופק.

ואנחנו?

הדור אשר שתה את קובעת הגלות והשעבוד יותר מכמה וכמה דורות שקדמו לו, הדור אשר הוחזר בחוזק יד אל הרגשת החורבן והגירושים, הדור אשר כל טעם חייו הוא בזה שישמש גשר מן החורבן והגלות אל חיי עצמאות וחירות – האם הדור הזה יתחנך לייעודו על ידי שיכחת יום אבל עמו? אמנם, משרדי הוועד הפועל של ההסתדרות סגורים ביום האבל ההיסטורי, אשר שום אומה תרבותית אינה יודעת כמוהו לעומק ולכאב. אך יתכן כי קיים מרחק תרבותי רב בין עולמם הרוחני של ראשי ההסתדרות ובין עולמם הרוחני של כמה ממדריכי הנוער. ואלה רואים, כנראה, את מעשה הוועד הפועל של ההסתדרות כעניין חיצוני, וליבם בל עימם. ומאידך גיסא, האם יכולה תנועת הפועלים להסתפק רק בחינוך לדברי הלכה ואידיאולוגיה בלבד, מבלי שתיצור לעצמה ולחניכיה אטמוספרה רוויית רגש וסמליות?

הלא בימינו מרבים לדבר ובהסתדרויות נוער בפרט, על ערכם החינוכי של סמלים. מדוע איפוא לא תדע שום הסתדרות נוער לעטוף ביום זה את דגליה אבל? להשרות ביום זה על מסיבותיה מן הצער הגדול, המפרה והמחנך? האמנם תש כוחנו להיות ולהחיות את סמלינו, להעמיק בתוכנם, למלא אותם רוח הדור וצרכי הדור? האמנם אין אנו מסוגלים אלא להשתמש בסמלים שאולים בהקפה, בסמלים שאולים בהקפה, בסמלים שאין עימם אלא העתקה וחיקוי, והעיקר, הסכמה מן החוץ? האומנם אין אנו מסוגלים אלא לחיים תלושים, לתרבות תלושה ולסמלים תלושים? על אותם מדריכי הנוער אשר בעולמם הרוחני חסרה הידיעה וההרגשה של יום החורבן אפשר אולי ללמד זכות בנוסח הידוע: סלח להם, כי אין הם יודעים מה שהם עושים. אבל על עצם העובדה, שבתוך תנועה כבירת- תכנים ועמוקת רגשות אפשר שהדרכת הנוער תהא נתונה בידי מי שאין להם חוש לאוצרות הרוח של האומה, לסמלים היסטוריים, לערכים תרבותיים – אין כפרה.

=====

ברל כצנלסון, "חורבן ותלישות", דבר, 26.07.1934, עמ' 2 (מקור, אתר הספרייה הלאומית)

הרשמה לעדכונים

הבמה בטוויטר

The_Proletariat
The_Proletariat וזה מדווח פה בכלי תקשורת בשפה ש ...? twitter...
01:21PM Jun 18
The_Proletariat
The_Proletariat לשמוע את מנכל משרד האוצר מתראיין ברדיו, ולהזכר שהפעולה האחת והיחידה החיונית לתפקוד מדינת ישראל היא סגירת משרד האוצר לאלתר.
05:48AM Jun 18
The_Proletariat
The_Proletariat עמדת ותיקי מפלגת העבודה, בעניין הבחירות לוועידה ה10 www.lab... pic.twi...
06:05PM Jun 17

העבודה בטוויטר

Eranhermoni
Eranhermoni מדהים. הדרום עולה באש ושרי הימין בורחים כמו שפנים מהתקשורת. אותם אלה שמדברים עצמם לדעת תחת כל עץ רענן. שאם הייתה ממשלת שמאל היו צווחים על הפקרות ורפיסות ותבוסתנות ובוגדנות ו... אותם אלה מתנהגים כאחרוני הפחדנים. מזל שאזרחי ישראל בעוטף גיבורים - כי בממשלה יושבים פחדנים וצבועים. twitter...
05:56PM Jun 18
Eranhermoni
Eranhermoni כאשר @yairlapid מספר שמתווה הגיוס המוצע ע"י @AvigdorLiberman הוא המתווה של 'יש עתיד', למרות שזה רחוק מהאמת כמרחק מזרח ממערב, הוא בעצם אומר לציבור: היכונו לברית האחים של הפעם הבאה: לפיד-ליברמן-בנט (לל"ב). ככה מתחילה מכירת הקולות של מצביעי המרכז-שמאל לימין. הא ותו לא.
03:32PM Jun 18
GabbayAvi
GabbayAvi אומר בבירור – אנחנו נצביע נגד חוק הגיוס. הילדים שלנו, אלה שתורמים למדינה – חייבים לקבל יותר. בחוק המדובר כרגע אין לא שוויון בנטל ולא תגמול אמיתי לחיילים שמשרתים. pic.twi...
01:09PM Jun 18
GabbayAvi
GabbayAvi יש את הפוליטיקאים שברחו מהקרב הכלכלי הכי גדול שהיה כאן אי פעם! פוליטיקאים שהבטיחו להילחם כמו אריות במונופול הגז אבל רק חיפשו ניגוד עניינים כדי לברוח. ואותם פוליטיקאים ששואלים "איפה הכסף?", אתכם אני שואל: איפה האומץ? למה הזזתם את העיניים כשראיתם אותם שודדים את הציבור? pic.twi...
12:35PM Jun 18
GabbayAvi
GabbayAvi רה"מ @netanyahu . דיון שני על האירוויזיון?? אתה לא מפיק טלויזיה! מה עם מה שבאמת חשוב למדינה? מה עם הצעירים שלנו? הנה נושא יותר חשוב והרבה יותר ציוני לדון בו. pic.twi...
07:10AM Jun 18
יצחק רבין - 2013 אוניברסיטת תל-אביב

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי - עמודה ראשית