תגובת מזכל מפלגת העבודה לבקשת צו מניעה לוועידה ה9

תגובת המשיב מס' 4 לבקשה

eran hermoniהמשיב מס' 4 מתכבד להגיש את תגובתו לבקשה כדלקמן:

1. עניינה של בקשה זו בבחירות לוועידה העשירית של מפלגת העבודה.

2. בתאריך 24.04.18 אישרה הוועידה התשיעית את תקנון הבחירות לוועידה העשירית, לרבות המועדים להגשת מועמדויות, הרכב ועדת הבחירות, גודל הוועידה ודרכי בחירתה וכו'. בין היתר נקבע בתקנון הבחירות כי:

א. הוועידה העשירית תמנה כ-4,001 צירי ועידה כאשר כ-3,200 ייבחרו על ידי כלל החברים באיזורי הבחירה (כל איזור יזכה להקצאה עפ"י פרמטרים של מספר מצביעי האמת ומספר החברים בכל אזור); כ-300 יצורפו מתוקף תפקידם עפ"י רשימה מוגדרת המופיע כנספח לתקנון; וכ-501 יצורפו על ידי וועדת הצירופים ולמען תיקון עיוותים בהתאם לקריטריונים שאושרו בנספח לתקנון.

ב. הגשת המועמדות תתקיים עד ליום 24.05.18 (לאחר מכן הוארכה על ידי ועדת הבחירות ליום 27.05.18 – ע.ח).

ג. הבחירות ייערכו בשבוע האחרון של חודש יוני (לאחר מכן נקבע על ידי ועדת הבחירות כי יתקיימו ביום 26.06.2018 – ע.ח).

3. ביום 12.06.18 התכנסה הנהלת המפלגה והחליטה להמליץ לכנס בהקדם את הוועידה התשיעית ע"מ לקבל את ההחלטה הבאה: "כל מי שהגיש את מועמדותו להיבחר כציר בוועידה העשירית יהיה ציר, ואנו מורים לוועדת הבחירות להתלות את קיום הבחירות עד להחלטת הוועידה". ועדת הבחירות אכן עשתה כן.

4. במהלך הדיון בפני הנהלת המפלגה הבעתי את עמדתי בדבר ההצעה שהועלתה. לעניין זה, פרוטוקול ישיבת ההנהלה מיום 12.06.2018 המצ"ב כנספח א' לתגובה זו מדבר בעד עצמו.

5. בין לבין התכנסה כאמור ועדת החוקה אשר נתבקשה להגיש את ההצעה לוועידת המפלגה מאחר ומדובר בתיקון החוקה, והדעות בה כאמור נחלקו.

6. בנוסף הוגשו למוסד לבירור עתירות במפלגת העבודה, עתירות מס' 15/18 ו-16/18 אשר ביקשו למנוע את העלאתה ו/או קבלתה בוועידה התשיעית של ההצעה לפיה כל מי שהגיש מועמדות, יהיה ציר ועידה.

7. העתירות הנ"ל העלו טיעונים שונים; לבסוף, המוסד לבירור עתירות של מפלגת העבודה קבע בפס"ד מיום 19.06.18 כי יש להסיר את סעיף 2 לסדר היום של הזימון לוועידה שהוצא ביום 14.06.18 בהתאם להחלטת הנהלת המפלגה (לכינוס ביום24.06.18 – ע.ח.) ואשר בו הועלתה ההצעה לתיקון חוקה לפיה כל מי שהגיש מועמדתו לוועידה העשירית, יהיה ציר ועידה. עוד קבע המוסד בפס"ד כי יש להימנע מלדון בתיקון הוראות החוקה ככל שמתייחסים לבחירות לוועידה העשירית ולתקנון שנקבע להן (סעיף 19 לפס"ד).

הנימוק להחלטת המוסד היה כי "האוניה עזבה את הנמל" ובשים לב כי הבחירות יצאו לדרך בהוראת הוועידה התשיעית ובהתאם לתקנון הבחירות שפורסם, ויצרו הסתמכות.

8. בין לבין נדחתה על הסף המרצת פתיחה אשר הוגשה לבית המשפט המחוזי בנושא ע"י ח"כ עמיר פרץ, עקב עמדת המפלגה לאי מיצוי הליכים במוסדות השיפוטיים הפנימיים של המפלגה, כל שכן כאשר הנושא תלוי ועומד בפניהם.

9. בתאריך 22.06.2018 התכנסה הנהלת המפלגה לדיון בעקבות פס"ד של המוסד לבירור עתירות ובית המשפט המחוזי. במהלך הדיון הודיע יו"ר המפלגה על רצונו להגיש בפני ועידת המפלגה אשר מיועדת להתכנס ביום 24.062018 , ערר על החלטת המוסד לבירור עתירות לפיה אין להעלות את סעיף 2 לסדר היום, וזאת מתוקף סעיף 8ג' לחוקת המפלגה.

10. במהלך הישיבה התקיים דיון עקרוני בין חברי ההנהלה בנושא, ולבסוף התקיימה הצבעה בדבר עדכון סדר היום של כינוס הוועידה ביום 24.06.18 , לפיו יתווסף אליו ערר היו"ר על פס"ד הנ"ל של המוסד לבירור עתירות.

הנהלת המפלגה אישרה את עדכון סדר היום ברוב של 7 חברים תומכים (יו"רהמפלגה אבי גבאי והחברים: סימון אלפסי; עופר קורנפלד; ענת כהן שפכט; אפיאריאל; מיכה גולדמן; תלמה אליגון) אל מול 3 מתנגדים (הח"מ; דוד ליבאי; שלמה אביטן (הח' חניק מרשק לא השתתפה בהצבעה). בהתאם להחלטת ההנהלה, הוצא עדכון לזימון לסדר היום.

11. במהלך הישיבה הבעתי את עמדתי בנושא. מאחר שטרם מצוי בידי פרוטוקול הישיבה, אציין את עיקרי עמדתי בנושא כפי שהועלתה בישיבה, כדלקמן:

12. עמדתי העקרונית הנה כי עלינו להקפיד הקפדה יתירה על עצמאות המוסדותהשיפוטיים הפנימיים במפלגה ועל יכולתם להכריע עפ"י פרמטרים משפטיים, וכי ערעור על החלטותיהם צריך להיעשות במסלול משפטי בפני מותב רחב יותר ו/או ביתמשפט חיצוני, ולא במסלול פוליטי.

13. רוצה לומר, כאשר ניתן פס"ד של המוסד לבירור עתירות יש 2 אפשרויות:

א. יישום מלא של פס"ד.

ב. הגשת ערעור למותב רחב יותר במוסד ו/או לבית משפט חיצוני (לאחר מיצוי ההליכים הפנימיים – ע.ח.).

14. זכותו של כל מי שרואה עצמו נפגע מהחלטת המוסד לבירור עתירות לבקש ולאתגר אותה, אך שומה כי הדבר ייעשה במסלול משפטי, שאם לא כן אנו עלולים לרוקן מכל תוכן את המוסד לבירור עתירות וליצור חלילה מצב שאין למפלגה מוסד שיפוטי פנימי אפקטיבי.

15 . יש לשים לב שלא לערבב ולא להתבלבל בין עמדות פוליטיות לגיטימיות לבין שאלות המעלות סוגיות עקרוניות בממד המשפטי, ו/או אז יש להכריע בהן על פי פרמטרים משפטיים.

16. עצמאות המוסדות השיפוטיים של המפלגה מאפשרת לקבל הכרעות משפטיות על פי פרמטרים משפטיים.

17. יתר על כן, עצמאות המוסדות השיפוטיים של המפלגה אף סייעה בידי המפלגה למנוע התערבות שגרתית של טריבונלים משפטיים חיצונים בחיי המפלגה, שכן אלו ידעו כי יש במפלגה מוסד מעין שיפוטי עצמאי המקבל את הכרעותיו על פי פרמטרים משפטיים, ויש לכבד את הכרעותיו אלא נפל בהם פגם יסודי מהותי ו/או בלתי סביר.

18. במידה והכרעות מסוג זה (בעלות מאפיינים משפטיים/חוקתיים/תקנוניים) יוכרעו בפני גוף פוליטי, או אז המפלגה עלולה לאבד את הקרדיט שלה בפני בתי המשפט, והדבר עלול להביא להתערבות חיצונית רבה יותר בחיי המפלגה, וזה נוגד את האינטרס המפלגתי.

19. בנוסף, העובדה כי הדיינים במוסד לבירור עתירות יודעים כי הם חשופים וכפופים לביקורת שיפוטית, תורמת גם כן לכך כי עליהם לקבל את ההחלטות עפ"י פרמטרים משפטיים.

ככל שדייני המוסד לבירור עתירות יחושו כי החלטותיהם כפופות באופן שוטף לשינוי על ידי גוף פוליטי (כגון: ערר בפני ועידת המפלגה – ע.ח.), או אז החלטותיהם עלולות לנגוע בשיקולים פוליטיים של "למי יש רוב בוועידה", ולא להתבסס על עקרונות משפטיים וחוקתיים.

20. למטב ידיעתי לא נעשה עד עתה שימוש בסעיף 8 ג המקנה לכאורה זכות ערעור ליו"ר המפלגה ו/או הח"מ בפני מרכז המפלגה על החלטות המוסד לבירור עתירות, ולא בכדי.

אני סבור כי השימוש בסעיף זה נועד על מנת למנוע קבלת החלטות הנוגעות למדיניות של המפלגה על ידי המוסד לבירור עתירות בניגוד לעמדת המפלגה ומוסדותיה הפוליטיים, אך בוודאי שלא בשאלות הנוגעות לניהול הליכי בחירות במפלגה שזה מכבר יצאו לדרך וכו', אשר נוגעות בטבורן לעקרונות משפטיים.

21. בשולי הדברים אך לא בשולי העניין, אציין כי אני רואה חשיבות עצומה בערך של 'אחדות המפלגה' וכפועל יוצא מכך בערך של 'אחדות הפעולה' במפלגה תוך התגייסות של כל הכוחות לאתגר העיקרי הניצב בפני המפלגה והוא הצלחת המפלגה והעומד בראשה במערכת הבחירות לכנסת; לשם כך אני פועל ללא הרף, וזאת אני מצפה מכולם.

אני מאמין כי 'כללי משחק' ברורים וכן שמירה על עצמאות ואי תלות המוסדות השיפוטיים במפלגה וכיבוד החלטותיהם, מהווים נדבך חשוב ביכולת לקיים ערכים אלו, שכן הם מסייעים מצד אחד לשמור על זכויות כלל חברי וגווני המפלגה ותחושתםכי ישנה הוגנות (ואין מקפחים אותם), ומאידך מעניקים בידי הנהגת המפלגה את הכלים ליישם ואף לאכוף על כל חלקי המפלגה את ההחלטות המתקבלות בגופיםהסוברנים.

עו"ד ערן חרמוני, מזכ"ל המפלגה

=====

עותק התשובה כקובץ pdf להורדה

הרשמה לעדכונים

"בנגב ייבחן העם בישראל ומדינתו."
דוד בן גוריון, משמעות הנגב שדה בוקר 17.1.1955
יצחק רבין - ידיעות אחרונות

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי - עמודה ראשית