הקצאת קרקעות לעמותות פוליטיות בניגוד לנהלים; שימוש בכספי הצבא להקמת פרויקטים לא-ביטחוניים; גיוס תרומות מיהודים עשירים בארה"ב בעבור ראש ממשלה מכהן; ניצול ציני של תושבי עיירות פיתוח. הדברים כאילו נלקחו מכותרות הימים האחרונים, אך מדובר, לפי מחקר חדש, באירועים מלפני כמעט 50 שנים שהדמות המרכזית בהם היא ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון והמניע להם הוא רצונו להקים מוסד חינוכי בלב הנגב.
ההיסטוריון ד"ר צבי צמרת טוען, שאלה הנסיבות המפוקפקות שבהן הוקם המוסד שנהפך כעבור שנים למדרשת שדה בוקר שברמת הנגב, כ-50 קילומטרים מדרום לבאר שבע. המחקר פורסם בגיליון החדש של כתב העת להיסטוריה "עת-מול", שמוציא לאור מכון יד בן-צבי, שבראשו עומד צמרת.
בן-גוריון הגה את הרעיון להקים מוסד חינוכי במקום ב-1954, בתקופה בה פרש ל-15 חודשים מהחיים הפוליטיים וירד לחיות בצריף בקיבוץ שדה בוקר שבלב הנגב. הוא בחר נקודה מול נוף הרים במרחק כמה קילומטרים מהקיבוץ ואמר "יש להקים כאן את האוקספורד שלנו". בן-גוריון סחף את מקורביו, שנרתמו להגשמת חלומו.
ממסמכים שחשף צמרת במחקרו עולה, שהצעד הראשון להקמת המדרשה נעשה בינואר 1960, לאחר שבן-גוריון שב לכהן כראש הממשלה ושר הביטחון. מנכ"ל משרד ראש הממשלה אז, טדי קולק, דאג ששטח בגודל 3,000 דונמים יועבר, ללא הליכים תכנוניים או משפטיים, ל"קרן הנגב", שהיתה למעשה ארגון של אנשי מפא"י מחוגו של בן-גוריון.
לאחר מכן, קולק החל לגייס כסף למימון בניית המבנים החדשים במדרשה. את רבע מיליון הלירות הראשונות קיבל כתרומה ממשפחת רוטשילד, אבל הוא היה זקוק להרבה יותר. במכתב לראש ארגון המגבית בארה"ב, הזכיר קולק שיום הולדתו ה-75 של בן גוריון יחול בקרוב. לכן, כתב קולק, "לדעתי צריכה יהדות ארה"ב להגיש לו מתנה רצינית... היה מתאים לו אם בין 50 ל-100 ממעריציו... היו מגישים לו שי של מיליון דולר". לא ידוע אם התורמים נענו לבקשה במלואה, אבל צמרת מניח שכן, משום שהבנייה החלה אחר כך.
למרות הכסף, התעכבה השלמת המדרשה. באוקטובר 1961 כינס בן-גוריון ישיבה בלשכתו במשרד הביטחון בתל אביב, שבה השתתפו סגן שר הביטחון שמעון פרס, הרמטכ"ל צבי צור ובכירים ממשרדי ממשלה. "מתי מתחילים ללמוד?" שאל ראש הממשלה בפסקנות ופרס ענה במבוכה ש"יש רק בעיה כספית", משום שמשרד האוצר מסרב להעביר תקציב למשרד החינוך. אבל בן-גוריון סירב לשמוע על קשיים ודרש שבתוך שלושה חודשים יחלו הלימודים.
כדי לפתור את בעיית התקציב וכדי לעמוד בלוח הזמנים, השתמשו בתקציבי משרד הביטחון והקימו במקום המיועד בסיס גדנ"ע. כך, תקציבי משרד הביטחון שימשו להקמת התשתיות הראשוניות למדרשה.
מתנגדיו הפוליטיים של בן גוריון חשדו שהוא מקים מרכז אידיאולוגי משלו במסווה של מוסד חינוכי ושאנשיו מנסים להסתיר את פרטי התוכנית. ואכן, לפי צמרת, אחד המסמכים מסמך הקשורים להקמת המדרשה סווג "סודי ביותר".
הידיעות על פעולות חשאיות משהו להקמת המדרשה הגיעו גם לספסלי הכנסת. כך, בדיון במליאה בפברואר 1962, שאל ח"כ מהציונים הכלליים שבאופוזיציה את בן גוריון מה המטרות האמיתיות של הפרויקט: "כידוע הקימה מפא"י, בעזרת תורמים מארצות הברית, מדרשה חינוכית-רעיונית סמוך לשדה בוקר... הנכונה הידיעה על רכישת המדרשה על ידי משרד הביטחון לצורך הקמת בסיס גדנ"ע?". בן-גוריון הכחיש.
בנובמבר 1962 נפתח המוסד החינוכי הראשון במקום - בית ספר שדה. רק כעבור שנה, אחרי שבן גוריון התפטר מראשות הממשלה, נערך טקס הנחת אבן הפינה הרשמי, שבו אמר: "תחשבוני למשוגע והדיוט, אך אני חולם על מעין אוקספורד עברי בנגב, מעין יבנה עברית... שיהיה זה מקום יצירה רוחני".
בהמשך נפתחו שם בית ספר תיכון, פנימייה ומכללה להכשרת מורים. מחשש שבבית הספר לא יהיו מספיק תלמידים, הפנה משרד החינוך לשדה בוקר את כל תלמידי התיכון של עיירות הפיתוח מצפה רמון וירוחם ולא התיר לפתוח בהן תיכונים. כותב המאמר צמרת, שהיה אז מנהל התיכון בשדה בוקר, סיפר שכדי להגיע לבית הספר, תלמידיו נאלצו לנסוע מדי יום כשעה בכל כיוון. "היתה דרישה שיקימו בתי ספר בעיירות, אבל רק ב-1975 הקשיבו להם והסכימו להקים שם תיכונים", אמר.
בשנים שאחרי פתיחת המדרשה, כשבן-גוריון ואנשיו היו רחוקים מברזי התקציב, המוסד סבל מקשיי תקציב ומגירעונות גדולים. אבל הפרופ' זאב צחור, כיום נשיא מכללת ספיר בשדרות ולשעבר מזכירו של בן-גוריון ומורה במדרשת שדה בוקר, טען אתמול שהמקום קם בזכות עקשותם. "סיפור הקמת המדרשה הוא של ידידי בן-גוריון ושל אלה שהיו מוכנים לעמוד מול ממשלת ישראל", אמר.
מדרשת שדה בוקר אמנם לא הפכה לאוקספורד היהודית, כפי שחלם בן-גוריון. אבל כיום, בנוסף לגנים, בתי ספר לכל הגילים ומכללה למורים, יש בה שני מכונים של אוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע. צמרת טוען בסיכום מאמרו, שהקמת המדרשה היא "סיפור של שחיתות. השתמשו בצבא, הקצו משאבים ללא אישורים ושיקרו לכנסת". אבל הוסיף, "איש לא קיבל דבר לכיסו. בן-גוריון רצה להפריח את הנגב ובזמנו המטרה היתה מעל לכל, גם מעל להליכים ולתקנונים. כך יצרו עובדות בשטח".
מנכ"ל משרד רה"מ אז, טדי קולק, דאג שכ-3,000 דונמים יועברו ללא כל הליכים רשמיים ל"קרן הנגב" - ארגון של מפא". במכתב לארה"ב, הזכיר קולק שיום הולדתו של בן גוריון קרוב. "היה מתאים לו... היו מגישים לו שי של מיליון דולר", כתב כדי לפתור בעיית תקציב הקימו במקום בסיס גדנ"ע. כך, תקציבי משרד הביטחון שימשו להקמת התשתיות למדרשה.
======
המאמר המלא והמקורי פורסם באתר עיתון הארץ בתאריך 16.5.2008