היזהרו ממשביתי הדמוקרטיה - בעקבות המאבק לצדק חברתי

Thank you for rating this article.

זוהי פנייה לכל מי שלא היה אתמול בכיכר רבין מסיבות של תפישת המחאה כשמאלנית, שמובלת על ידי המחנה הלבן, אנשי שמאל הזויים ואנרכיסטים. אומר לכם – אל תפחדו, התקרבו. האונייה עוד לא הפליגה וגם אם כן, יש צי של אוניות שמחכה להפליג למקום טוב יותר. תגיעו, קחו אוויר לריאות, תקשיבו לרחש. זו לא אנרכיה, זהו שיאה של דמוקרטיה, קולו של העם, ערב וברור יותר מתמיד. לא הזויים, לא אנרכיסטים, לא בטלנים, לא עשבים שוטים, כולנו רקפות שלא קיבלו מספיק מים, כולנו ציפורים קצוצי כנפיים.

אני הייתי שם. הזוי זה לא היה. מרגש ודמוקרטי - כן. בזה אחר זה עלו ונאמו אם חד הורית מירושלים, רופא משפחה, ילד בן 15, סטודנט ערבי, רב חרדי, דוקטורנטית למשפטים מפרינסטון ואם שכחתי מישהו, אז סליחה, אבל זה רק מראה שכשהמצב בלתי נסבל, יש הרבה אנשים שיש להם מה לומר בקשר לזה. עד היום הם שתקו, אתם שתקתם, אני שתקתי. עכשיו, תורנו לדבר. מקבץ האנשים הזה רחוק מלהיות הזוי. הזוי הוא מצב החיים שבו הם נמצאים, שבו רבים בישראל נמצאים. חיים ללא רווחה, חיים בהם מגרדים אגורות, אותן חוסכים לימים קשים, בידיעה שאם יבואו, לא יועילו מטבעות המתכת המעטים שנשמרים, אם נשמרים בכלל. לכולנו יש קופת חזיר קטנה, אבל היא ריקה, שבורה, או מאחסנת בתוכה אטבים, כדי שנוכל לסדר את ים הדפים שאנחנו מקבלים מהבנקים, מהרשויות, מביטוח לאומי, מהרגולטורים. בבית יש לנו פסחזונים ורדרדים, קטנים וריקים ובמדינה יש לנו חזירים גדולים ותאוותנים. החליטו גם הפסחזונים לצאת למאבק, נמאס להם לישון על בטן ריקה.

התהודה הגדולה יחד עם ההצלחה, גורמת לפחד אצל תומכי ביבי. הבייבי שלהם בסכנה והם מתגייסים מיד, מנסים להסיט את המחאה מכביש העם – הכביש הציבורי של כולם. הם מנסים לתת לה גוון רדיקלי, שמאלני הזוי, אנרכיסטי, להוציא לה את הלגיטימציה. פתאום המוחים הם כבר לא מלח הארץ, אנשים אשר עמלים קשה, אנשי כפיים ומוח ורגש. פתאום הפכו כל המוחים לבטלנים, הזויים רדיקליים שונאי ישראל, שלא אכפת להם מהמצב בדרום ולא מבינים דבר על המצב הביטחוני הרגיש בצפון. תומכי ביבי נהיים דמגוגים יותר ויותר כי הם מרגישים שכביש העם נסלל אל המקום אליו הוא צריך להיסלל – כנסת ישראל.

איני מבין מה חשבו תומכי ביבי. שנפגין נגד גולדה? נגד שמיר? נגד בגין ? נגד ברק? נגד פרס? נגד שרון ? מה אנחנו מפגינים ברטרו?? הרי ברור שכיום נבוא בטענות ודרישות לממשלה הנוכחית. זוהי אחריותה ושליחותה לדאוג לעם בישראל. ברור לנו גם שאם היא לא עושה את זה, אז שתדפוק על דלתו של מר פרס ותאמר כשלנו. ואם היא לא תאמר, אזי זו זכותנו ואף חובתנו הדמוקרטית לומר זאת להם. ולא, אנחנו לא צריכים לחכות לבחירות, יש ילדים רעבים גם לפני שלב ההבטחות, שמגיע, כרגיל, לפני שלב הבחירות.

במאמר של שלמה אנגל (פורסם בוואי נט), מאמר שהמילה דמגוגיה קטנה עליו, כתב שלמה שיש טילים במדינה. שיש הרוגים. שיש טילים אמיתיים, שנוחתים על ילדים אמיתיים, שהם ילדים של הורים אמיתיים. שלמה, בוא רגע, בוא אלחש לך על האוזן – יש במדינה אמהות אמתיות, חד הוריות כאלה, אמהות לילדים אמיתיים כאלה, שאין להם איפה לגור, אבל באמת, לא במונופול, לא באיזה תכנית ריאליטי, באמת. יש גם זקנים אמיתיים, שנתנו למדינה נתינה אמיתית ולא קיבלו שום דבר אמיתי חוץ מהבטחות שווא לא אמיתיות. יש גם רופאים אמיתיים שלמדו תואר קשה ואמיתי והם לא מצליחים לרפא אנשים בצורה אמיתית כי יש להם רק 7 דקות לראות מטופל, אז ההבחנה לא אמיתית-מבין את זה שלמה? לרובנו גם אין דרכון זר, אמיתי. אנחנו לא מחפשים לברוח וגם לא רוצים. הדה-לגיטימציה שלך לא תצליח, אנחנו אוהבי העם ואוהבי המדינה, גם אנחנו שירתנו את המדינה ועוד נשרת. אל תנכס לעצמך את הלאומיות, לא שלך היא, אלא של כולנו. עשבים שוטים יהיו תמיד, אבל לא הם הדבר האמיתי. כמו שכבר אמרתי, אנחנו, העם, הדבר האמיתי. וכל זה בלי להפחית במאום מהמצב הביטחוני בדרום ובצפון, מצב שהכרנו משירותנו הצבאי, מהתנדבותנו בקהילה ומהפגנת סולידריות בכל עת.

הדבר היחידי שמפריע לאותם תומכי ביבי באמת, הוא שיש אנשים במחאה שלא אוהבים את ביבי, הבייבי שלהם. מה לעשות, אנחנו לא מרקקה ועלינו לא ירקו. אם הוא מי שאמור להציג את הפתרון, אותו נבקר ואליו נבוא בדרישות. בדמוקרטיה אמיתית לא נוהרים אחרי אדם כמו עדר כבשים רק כי הוא מייצג ימין, גם ששום דבר בו כבר לא אמין.

בברכת צדק חברתי לכולם.