וכך כתבתי לראשת המפלגה, חה"כ שלי יחימוביץ, היום, לאחר שראיתי את הודעת הדוא"ל אשר היא שלחה לי ובאותו רגע נפל לי אסימון ואני מהסס מלהרימו.
חה"כ יחימוביץ שלום,
שמי אורי קידר וגם אני חבר במפלגת העבודה.
הצטערתי לשמוע את מתקפת ההשמצות שלך על בוזי ושלו עליך - יום אחרי סגירת הקלפיות ודקה לאחר הספירה שניכם תהיו חברים במפלגת העבודה.
לא ייתכן כי את תנסי להציג אותו בצורה כה שחורה ומשחירה כאחד אשר כל ייעודו הוא עבודה עבור בעלי ההון וממונם הגדול.
יתרה מכך, פעיליו פעיליך ופעיליך פעיליו. מתי? ביום הבוחר הארצי, עת תתמודדי את או הוא מול נתניהו על מי יהיה פה ראש הממשלה של מדינת ישראל. לא ייתכן כי תקראי לפעיליו פעילים בשכר משל היה הוא בעל מספוא מלא בתבן וכל פעיליו הנם כבשים שוטות.
אי לכך, אני חושב בכובד ראש שלא להצביע לשניכם, כי כשלתם שניכם במבחן ההגינות הכה בסיסי החבוי, אך מובן בהתמודדות פנים מפלגתית, ודאי כשיום אחרי יושבים כיסא ליד כיסא, דעה ליד דעה, אג'נדה ליד אג'נדה וממשיכים קדימה.
בבואי לקלפי מסתכל אני וגורס כי שניכם לא צריכים לשבת על כס ראשות המפלגה ולפיכך, חוזרים אנו למצב הרע ביותר - בימים אלו אין מלך במפלגת העבודה והמשרדים בלה-גוורדיה משוועים לזה היבוא ולו יינתן השרביט.
כולי תקווה שגם את וגם בוז'י תבינו כי ארס עצמי הינו רעל למפלגה כולה, על מוסדותיה ועל אנשיה. לא יוצאים מפה גיבורים, אלא רק אנשים חבולים ופגועים. אלו האחרונים, פוגעים בכרכרת המפלגה הרוצה לשעוט קדימה.
זאת זכרי היטב, אחרי העוגות ואחרי העוגיות ואחרי החגיגות ואחרי המיצים הטבעיים שתפתחי עם ניצחונך (אם תנצחי ואם אכן זהו תקציבך, הרי ודאי ישתו רק מיץ). בצד השני יש פעילים אשר לא מקבלים שכר ופשוט רצו דרך אחרת-מותר להם. בכותבך את כל הודעות התקיפה הללו רמסת גם אותם ואת הרי תזקקי להם פני עתיד.
בכבוד רב,
אורי קידר,
פעיל שאינו יודע למי להצביע ואינו חושב שיש לו למי