הבמה הרעיונית של מפלגת העבודה

לשקר בגרמנית אסור, לשקר בעברית מותר

Thank you for rating this article.

כמה וכמה דברים יש לי להגיד על ההצגה אשר הוצגה היום בכנסת, אולי יש לומר חזרה גנרלית לקראת שאר העולם, אולי זו בכלל הייתה פרמיירה.

שולץ, מרטין שולץ, נשיא האיחוד האירופי, מגיע לנאום בכנסת. לא אשקר ולא אכחיש - האיחוד האירופי מוטה הוא. מוטה, וגם פעמים לא מעטות צבוע, עיוור למציאות ואינו מצליח לנתח באופן מדויק את המצב הגיאו-פוליטי המתרחש במזרח התיכון ובביצה המבעבעת בינינו לבין הפלשתינים.

נואם לו מר שולץ ואומר כי המצור על עזה פוגעני וכי פלסטיני זכאי רק ל-17 ליטרים של מים ביום לעומת 70 ליטרים של ישראלי. יכול שאמר עוד דברים, שקריים יותר, נכונים פחות, שקריים פחות, מרגיזים יותר.

בואו נניח לרגע בצד את עצם האמירה ונשים את הזכוכית המגדלת דווקא על השר בנט וחבורתו, חבריו חברי הכנסת.

אמרו השר בנט וחבריו: "חבל שנתנו לו לשקר בגרמנית", עומד יו"ר פרלמנט אירופי, גרמני במוצאו, ומשקר עוד בגרמנית".

יסלח לי השר בנט ויסלחו לי מאוד בני חבורתו - אבל זו פשוט תגובה לא לעניין. זו תגובה שמתאימה למי שפועל יותר מדי מהרגש ויותר מדי מנסה להראות שהוא צודק ולא שהוא חכם.

לומר שדבריו של הנשיא שולץ הם שקר - לגיטימי בהחלט. להתרעם ולמחות על דבריו - לגיטימי בהחלט. להתייחס לשפה הגרמנית, לאיי צווי דרי, כגורם המעורר סערה, משמע באו לומר לא רק שהוא משקר גבירותיי ורבותיי, הוא משקר בגרמנית! בגרמנית גוועלד! כאילו השקר בגרמנית יותר חמור מהשקר בעברית, זו אמירה פופוליסטית, שאין בה כלום חוץ מאוויר חם של אמוציות וכעס.

אני שמעתי כל כך הרבה יהודים שקרנים והעובדה שדיברו עברית של העם היהודי, של זו ארצנו, לא גרמה להם להישמע טוב יותר, רק כי דיברו בשפה שאליעזר בן יהודה המנוח חידש עבור כולנו.

יתרה מכך, האמירה הזו כביכול שקר בגרמנית בבמתה של הכנסת - איך הוא מעז השרץ, חמורה אף יותר היא, ולטעמי גם די מטופשת. ראשית, הרי שאם נלך אחורה בהיסטוריה של עמנו היהודי, נוכל בעצם לומר שליהודים אסור לשקר בשום שפה זרה, שכן מי לא פגע בעם היהודי? לכו ומנו כמה עמים אירופאים פגעו בעם היהודי ותמצאו שכמות "המילונים האסורים" לא קטנה היא.

שנית, לרצות את הצוללות הגרמניות, שסביר שהסבים והסבתות של מפתחיה ומהנדסיה היו נאצים פר אקסלנס, או סתם אדישים שלא נקפו אצבע לטובת משפחותינו, לקיים קשרים חוזיים עם חברת סימנס הגרמנית, אשר עושה במדינת ישראל פרויקטים מן הים עד הירדן ואשר סביר בהחלט כי הסבים והסבתות של המפתחים באותה חברה לקחו חלק פעיל בהשמדה או, כאמור, לא נקפו אצבע, או סתם לקנות מכוניות פולקסווגן, BMW ומרצדס כאשר חלק מן החברות, אם לא כולן, היו מזוהות באופן מובהק עם המשטר הנאצי (ואגב אלו, אם איני טועה, מכוניות שגם השר בנט וחבריו משתמשים בהן) זו הרי צביעות לשמה. לקבל צוללות גרמניות שנבנו בגרמניה מותר ולנשיא האיחוד האירופי לדבר בגרמנית בפרלמנט הישראלי אסור?? עם כל הכבוד לשר בנט ולחבריו, זו טענה חלשה שאין בה כל טעם מלבד טעם רע.

שאלה אחרת היא, האם מותר לדיפלומטים מן החוץ לבקר את מדינת ישראל בפרלמנט של מדינת ישראל. תשובתי ודעתי היא שבהחלט כן! הרי מה זה פרלמנט אם לא המקום להביע דעות? מה זו דמוקרטיה אם לא נקבל את העובדה שיש אנשים שחושבים אחרת מאיתנו, שרואים את המציאות שונה מאיתנו, או מחלקנו. היש מקום מתאים יותר להבעת הדמוקרטיה בפומבי מאשר פרלמנטה של מדינה דמוקרטית? לא, אין.

מעבר לכך, אני שמעתי יהודים משקרים על דוכן הפרלמנט הישראלי שלנו. משקרים במצח נחושה, בלי למצמץ ובלי להתבלבל - שועלים ונחשים בחליפות נוצצות; אמרו שיורידו מחירים, אמרו דיור ציבורי, אמרו שידאגו לעניים, אמרו מערכת בריאות ציבורית, איכות סביבה ובלה בלה ועוד ועוד הבטחות, שהמרחק בין הבטחתן לבין קיומן הוא כמרחקה של הנמלה מצווארה של הג'ירפה. אמרו, הבטיחו. הציגו - הרגיעו. הפיחו תקוות רבות כל כך במוחות כל כך הרבה מאזינים וצופים, באוזני הבוחר הישראלי, עד שלא יאומן שהם העזו להבטיח בעברית, הלוא היא שפת הקודש, שפת עמנו שזה מכבר התחדשה, ואיך הם העזו כך להשחית את מילותיה לריק.

אדגיש כי בהחלט יש מקום לתת לדיפלומט זר מקום לבקר את ישראל בפרלמנט הישראלי, אך גם מובן שזה צריך להיעשות בצורה מידתית. מובן שלקרוא לחיילי צה"ל רוצחים ועוד כהנה וכהנה הצהרות בסגנון דומה זה בושה וביזיון - אין לאפשר זאת כלל. העניין הוא שטווח הדברים המותרים לעומת הדברים האסורים משתנה מדעת אדם לדעת אדם - תלוי עד כמה דמוקרטי האדם וכמה ליברלי הוא.

בכל מקרה, נראה שאחרי שקרים בודדים בגרמנית (אם אכן שקרים היו דבריו של הנשיא שולץ, למען האמת - לא בדקתי), נמשיך אנו לשמוע בוודאי שקרים רבים ודווקא בעברית.

"עוני זה לא רק לחם. זה מושג רחב. מי שתופש את בעיית העוני כבעיית לחם הוא צר אופקים. עוני הוא בתרבות בחינוך בתעסוקה. עוני הוא בסולידריות ובעוצמה פנימית"
עמיר פרץ

הרשמה לעדכונים

מאז 2004

כבר מעל 19 שנה, הבמה-הרעיונית היא כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.
יצחק רבין 1922-1995

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי

הבהרה: זהו אינו אתר רשמי של מפלגת-העבודה | דוא"ל Info@labor.org.il | הצהרת נגישות | תנאי שימוש