תופעת עובדי הקבלן - ניגוד לציונות וליהדות

Thank you for rating this article.

אחד מערכיה הבסיסיים של היהדות ושל הציונות הוא ערבות הדדית. מזכ"ל מפלגת העבודה, חיליק בר, מזכיר שרבים יודעים להתהדר בציונות - אבל יש כאלה ששכחו מה זה אומר.

התעוררות והתחזקות המאבק נגד תופעת עבדות הקבלן והשביתה שהכריזה השבוע ההסתדרות הם מהמהלכים היהודיים והציוניים החשובים ביותר שהתרחשו במדינת ישראל בשנים האחרונות ואולי בכלל. קצת שכחנו מהם הערכים שלנו כיהודים בכלל וכיהודים שהקימו מדינה בפרט. המאבק הזה מבטא ללא ספק את הערכים החשובים ביותר של העם היהודי - ערבות ההדדית וסולידריות חברתית.

מדינת ישראל פתחה את שעריה בפני מאות אלפי עולים חדשים, אבל מישהו אצלנו שכח שהמשמעות של ציונות ויהדות זה גם לפתוח את הלב וגם ובעיקר את הכיס כלפי אותם עולים. הם לא עשבים שוטים שיגדלו כאן ללא מים. חלק גדול מהעולים הללו הפכו להיות עבדים מודרניים המועסקים בחברות קבלן. מעבר לכך שהמדינה לא סיפקה להם צרכים בסיסיים כמו דיור בר השגה, חינוך שוויוני, ותנאי הסתגלות ראויים - המדינה גם הפקירה אותם והקריבה את ערך הערבות ההדדית תמורת שוק חופשי וחזירי. כל ישראל ערבים זה לזה אמרו אצלנו פעם, זוכרים?

יותר קל לפרק את חברות הקבלן מאשר את הפצצה האירנית

זה לא חדש והמאבק הזה לא התחיל היום. נאמר כבר הרבה על התופעה המכוערת הזאת שיוצרת בחברה הישראלית מעמדות, מונעת מוביליזציה ביניהם ומפלה בין אזרחים שווי זכויות. אך אפילו המחאה החברתית החשובה שפרצה כאן בקיץ האחרון היתה מחאה של מעמד הביניים ולא של אותם עבדים מודרניים - אלו שנשארו באוהלים גם הרבה אחרי שאוהלי שדרות רוטשילד גורשו.

במחאה בקיץ התחדשה לה לרגע אותה ערבות הדדית בה היינו ידועים פעם ואשר זה מכבר אבדה למנהיגות שלנו. מאות אלפי אזרחים, רובם אינם עובדי קבלן, יצאו לרחובות ומחו נגד הפגיעה בסולידריות העם היהודי. באותו אופן, אלפי אזרחים שהם לא עובדי קבלן לא הלכו השבוע לעבודה והכריזו על שביתה. הם עשו זאת כי הם מבינים שהיום זה עובדי קבלן ומחר זה הם. הם גם הבינו שהסולידריות והערבות ההדדית הם הערכים היחידים שיכולים להבטיח את חוסנה של המדינה והחברה ואת עוצמתו של הרעיון הציוני שלמענו מיליוני יהודים עלו ארצה ולמעשה בחרו "להתאגד" כאן, בישראל.

השאלה היא היכן אותם אלו אשר מתפארים חדשות לבקרים בציונות וביהדות שלהם. הם יודעים להבליט את יהדותם וציוניותם היטב כאשר מדברים על נושאים מדיניים ביטחוניים או על אירן, אך מה נחשב ליותר ציוני ויהודי מאשר "מלחמה" לשחרור מעבדות של עשרות אלפי עולים חדשים שעלו לארץ כדי לבנות ולהבנות בה. כיהודי שומר מסורת, קשה לי לסלוח לאותם מנהיגים ששומרים על שתיקה ולא מצטרפים למאבק שיוציא את אחיהם פעם נוספת ממצרים ויכניסם שוב אל ארץ זבת חלב ודבש. יהדות וציונות היא לפני הכול חיי קהילה ואהבת הזולת, ונשאלת השאלה איזה עתיד יש למדינה שלנו ואולי לעולם היהודי או לציונות כולה בלי ערכים של סולידריות וערבות הדדית. ואהבת לרעך כמוך אמרו אצלנו פעם, זוכרים?

הרבה יותר קל לפרק את חברות הקבלן מאשר את הפצצה האירנית. ממשלת ישראל שאינה עושה כלום כדי לחסל את תופעת עובדי הקבלן, לא רק יוצאת כנגד רצון העם, שהביע פעמים רבות את הסלידה שלו מחברות אלה ומשיטות העסקה מנצלות. היא גם פועלת בניגוד לערכים הבסיסיים ביותר של הדת היהודית ושל הציונות שגרמה לאבותינו ולנו לבוא ולחיות פה. חברי ממשלה וחברי כנסת רבים מהימין מתגאים כטווסים בציוניותם וביהדותם, אך בפועל, הם, יותר מכולם, שכחו את מהותה של הציונות ואת מטרתה האמיתית בהקמת המדינה. כולנו זוכרים את אותו היום בו ביבי לחש באזנו של הרב כדורי ש"השמאלנים האלו, הם שכחו מה זה להיות יהודים", אז זהו אדוני ראש הממשלה – זה אתה ששכחת. ואם לא שכחת, קום והצטרף לחיסול תופעת עבדות הקבלן מיד. כי הרבה לפני שאנחנו נלחמים מול הפלסטינים כדי שיכירו בנו כמדינה יהודית, אנו צריכים קודם להכיר בעצמנו ככאלו.

הכותב הוא מזכ"ל מפלגת העבודה וחבר מועצת העיר ירושלים