הדורות השקופים

Star inactiveStar inactiveStar inactiveStar inactiveStar inactive
 

 סולידריות חברתית היתה חלק מהיסודות של התנועה הציונית ומדינת ישראל בעשורים הראשונים להקמתה. תהליכי הקליטה של העולים לא"י היו רצופים בקשיים רבים אולם היה ברור כי הם יקבלו כול סיוע אפשרי להתחיל חיים חדשים. באופן דומה היתה קליטת העליות ההמוניות שלאחר קום המדינה. בני הישוב קלטו בהצלחה יוצאת דופן יותר משני מיליון עולים מארצות שנות; מניצולי שואה ועד יהדות המזרח. רובם הגיעו חסרי כול. בוודאי שהיו משגים רבים בתהליכי הקליטה שנבעו ממתחים תרבותיים, ממחסור כלכלי וסיבות רבות נוספות. אולם בבחינה כוללת קליטת הפליטים היהודים במדינת ישראל היתה הצלחה יוצאת דופן בהיסטוריה של המאה ה-20 רווית האלימות ונדידות עמים שונות.

אם כך מדוע במאה ה-21 אנו עדים לא רק לשבירת הסולידריות החברתית המוקדמת אלא להאדרת הניצול הכלכלי-חברתי של יותר ממיליון עובדים שקופים הנקראים בשם הגנרי-קולקטיבי עובדי קבלן? העובדים השקופים מצויים בכול מקום: עובדי ניקיון ואבטחה, מורים במערכות החינוך, עובדי רווחה ובריאות, מהנדסים בהיי-טק ומרצים במוסדות להשכלה גבוהה. מדוע המדינה היא זו המפלה ביודעין אחוז כה גדול מאזרחיה רק כדי להגן על רווחיהם של קבלני כוח אדם ספורים ועל עושרם של מספר טייקונים מצומצם?

ראשית החטא מצוי בכיבוש של 1967. עם תום המלחמה שולבו מאות אלפי פלסטינים בכול ענפי הכלכלה הישראלית, רובם בשכר יומי מחפיר וללא שום זכויות שהן. קבלני העובדים הפלסטינים גרפו הון עתק לכיסיהם ועודדו את דחיקת רגליהם של עובדים רבים בענפי התעשייה, החקלאות, הבניין והניקיון. רבים מהם נהנו מחסות של גורמים רבי ההשפעה בפוליטיקה ובצבא, אשר בתורם נהנו מחלק מההכנסות שיצרו הפערים בשכר בין עובדי הקבלן הפלסטינים לעובדים הישראלים.  הברית הלא קדושה הזו מנעה את פיתוח הכלכלה היצרנית הפלסטינית כדי להמשיך וליהנות מהיצע גדול של ידיים עובדות בשכר מנצל. תופעה זו השתרשה במהירות בחברה הישראלית וערערה מהיסוד את הסולידריות החברתית-כלכלית הקודמת.

גם לאחר דחיקת הפועלים הפלסטינים משוק העבודה, תוצאה של שתי האינתיפאדות, הכלכלה הישראלית לא שבה להסתמך על עובדים מקומיים בשכר ותנאים הוגנים אלא העדיפה לייבא עובדים מארצות כמו תאילנד, הפיליפינים, סין ועוד. המטרה נותרה קדושה: הגנה בכול אמצעי על רווחיהם העצומים של המעטים הקשורים בבריתות עם גורמי העוצמה הפוליטיים השונים. דיי להזכיר את האיום של נתניהו נגד הרופאים כי ייבא רופאים מהודו אם רופאי ישראל ימשיכו "בחוצפתם" לדרוש תנאי ההעסקה הוגנים, כדי להבין עד כמה תופעת הקיפוח של העובדים השקופים היא מושרשת בתודעת מקבלי ההחלטות בישראל.

החברה השקופה מגדלת חלק לא קטן מדור העתיד, הרואה בכאב כיצד הוריהם מדוכאים פעמיים: פעם אחת בקבלת שכר נמוך וללא תנאים סוציאליים אמיתיים ופעם שניה הם מצויים במתח נפשי מתמיד של חוסר ביטחון תעסוקתי. הדור הנוכחי והעתידי אינו רואה עצמו כחלק ממדינה המדכאת ביד רמה את אזרחיה ואינו חש כול סולידריות עימה. הדור העתידי נכח לדעת כי מנהיגיו אינם פועלים בהוויה דמוקרטית וההוכחה היא התעלמותם הבוטה מזעקתם של מאות אלפי ישראלים במחאת קיץ 2011. לנוכח זאת מדוע הדור השקוף יאמין בסולידריות חברתית ובדמוקרטיה? מדוע הוא יאמין לסיסמאות הריקות מתוכן הקוראות להיות חלק מהעול המשותף של שירות צבאי וחברה הוגנת, שומרת חוק ומשלמת מיסים? מנהיגיו אינם כאלה. כבר נאמר כי פני הדור כפני הכלב. אוי לחברה שכלבים מנהיגים אותה.