המילה "סטודנט" מקורה במילה הלטינית "stŭdērĕ"‚אשר משמעותה היא - "להקדיש מאמצים ל..." ("Apply oneself to"). כאן נשאלת השאלה לֶמַה הסטודנטים צריכים או מתבקשים להקדיש את מאמציהם? האם מדובר בהשקעת מאמצים בלמידה ופיתוח אישי בלבד או שמא הם גם נדרשים להקדיש את מאמציהם לתחומים אחרים ונוספים‚ כמו מעורבות חברתית‚ פעולה למען הקהילה והחברה ואקטיביזם חברתי.
השאלה הבאה המתבקשת היא מי אחראי לנתב ולדחוף את הסטודנטים בישראל לכיוון זה של השקעה? אני רואה אחריות זו בידיהם של משרד החינוך והאוניברסיטאות! לדעתי חוסר עידוד של גופים אלה תגרור את החברה הישראלית לפשיטת רגל חברתית כוללת שבה הסטודנט יעמול אך ורק לטובתו האישית ועשוי למצוא את עצמו עם הרבה טובה וללא חברה‚ ניתן להניח כי למערכת הפוליטית‚ עדיפה מחשבה קצרת טווח שלא לעורר את הסטודנט הישראלי הממוצע ממרבצי האינטרנט והטלוויזיה לפעולה אקטיבית שעלולה לגרום "חס וחלילה" לשינוי במבנה החברה וצפיות הבוחר מהמערכת עצמה.
את השינוי ניתן לעשות בדרך פשוטה ויעילה‚ ראשית‚ יש לחייב כל הפקולטות לקורסי חובה בנושאים העוסקים ברווחה חברתית‚ שינויי מדיניות‚ ופערים חברתיים (כדוגמת אוניברסיטת בר אילן ולימודי היהדות). הקנית הידע והגדלת המודעות בין הסטודנטים למצוקה החברתית בשילוב עם הכוונה להעניק לסטודנט תמריצים משמעותיים‚ הפחתת שכר הלימוד‚ נקודות זכות לקורסים וכדומה‚ על כל פעילות חברתית שישתתף בה‚ תוביל את הסטודנטים להיות מעורבים בעשייה החברתית ואנו כחברה נצא נשכרים מכך. מאחר והמערכת מסובסדת מתוך תקציב החינוך‚ את הסבסוד הממשלתי יש להפנות לפרויקטים ... תלמיד שישקיע יקבל גם תגמול שיאפשר לו לחיות ברמה סבירה‚ וכמובן יוכל להגיע לפתור מלא משכר הלימוד!
המהלך יתבצע דרך קביעת דירוג תשלום עבור לימודים הקושר באופן גורף בן התרומה החברתית ובן המחיר המשולם‚ לדוגמא:
· העמדת שכר הלימוד בערכו המדויק ללא סבסוד‚ לסטודנטים לא פעילים חברתית (שישלמו עבור הערך האמיתי שהמדינה משקיעה בהם).· קביעת מדרגות זיכוי לרמות פעילות שונות וערך ראלי לתמורה עבור פעילות זו!
· פתיחת המערכת לקבלת רעיונות מטעם הסטודנטים וקביעת דרוג להצעות אלו. (לא להישאר נעולים על תפיסת חינוך אחת!)· מלגות בהתניית פעילות חברתית (מלגות התמקצעות‚ עדיפות) שתאורגן ותנוהל על ידי גוף שיוקם למטרה זו.
· הפנית הסטודנטים לפעילות בפריפריה תוך התחשבות בתוכנית הלימודים השנתית (ניתן להפעילם בזמן הפגרות במשרה מלאה בקייטנות וחוגים).
השינוי היינו בהישג יד‚ כל אשר יש לעשות הוא לשנות את סעיפי התקציב להשכלה גבוהה ולהתחיל בביצוע השינוי! מהלך זה יגרור את הסטודנטים להשכלה גבוהה להשקיע‚ לתרום‚ ולהיות חלק פעיל בסגירת הפערים החברתיים בארצנו. המשק יקבל חברה בריאה יותר‚ הסטודנטים יכלו לעסוק בחינוך‚ הדרכה‚ תמיכה באכלוסיה הנזקקת‚ כתוצאה מכך גם מקומות העבודה הזמניים של הסטודנטים יתפנו לטובת שכבות חלשות הנזקקות לתעסוקה.
לסיכום‚"סטודנט" שלא יוכשר להיות אזרח אחראי ויורגל "להקדיש מאמצים ל..." (כל מטרה ראויה)‚ אינו ממלא את השליחות שלמענה נועד‚ רכישת השכלה וידע מקצועי במטרה לקבלת חברה נאורה ומפותחת יותר. את ההכשרה הזו‚אנו כחברה‚ דרך המוסדות להשכלה גבוהה‚ חייבים להשריש בעתידינו –הסטודנטים להשכלה גבוהה.
מאיה לוי סגל‚ סטודנטית לעבודה סוציאלית‚ אוניברסיטת תל אביב‚ שנה שלישית