צער לך וצער לי. אריק איינשטיין – מפתיע כמה שמותו מכאיב. לקח לי רגע, וכמה שיחות עם חברים, להבין שהצביטה העזה בלב, ותחושת האבל, הם לא משהו שאני חווה לבד אלא עובר באותה פעימת לב על רבים מספור. צער על מי שהיה מובן מאליו, ורק במותו התברר בדיעבד באילו משיחות מכחול עבות ויפות צבע את חיינו. כמו נחל שזורם לצידנו לאורך כל החיים, נותן מים וחיים, מצמיח פרחים ועצים, רחש הזרימה שלו ממלא בשקט את האוויר, אף פעם לא מטביע, אף פעם לא ניצב כמכשול שצריך להקים מעליו גשר, תמיד שם.