כשנולד בני השני ואשתי יצאה לעבודה אחרי חופשת לידה בת שלושה חודשים משכורתה היתה יותר נמוכה ממחיר שני הגנים ששילמנו עבור שני ילדינו. אשתי היתה אחרי הקורס ורק התחילה לעבוד כמנהלת חשבונות עם משכורת 3,500 ₪. על שני הגנים שילמנו יותר מארבעת אלפים. מדי פעם התבדחנו שעדיף לשבת בבית.
אבל בדיחות לחוד ומציאות לחוד. עובדה שלנשים בישראל במקרים רבים פשוט לא משתלם לעבוד. עלות החינוך בגיל הרך במדינה עד כדי כך גבוה שבאמת כדאי לשבת בבית ולשמור על הילדים.
בשנים האחרונות עלו מספר יוזמות אשר מטרתן היתה לתת לפחות פתרון חלקי לבעיה זו. ההצעה האחרונה שיוזמיה הציעו להכיר בהוצאה על גן בגיל הרך כהוצאה מוכרת לצורכי המס נכשלה בזכות שר האוצר יובל שטינמץ שנלחם בה "בגבורה" בטענה שזה ירוקן את קופת המדינה.
בעיית מחירו הגבוה של החינוך בגיל הרך פוגעת במדינת ישראל בכמה מישורים:
ראשית, זה מוריד את רמת החיים של המשפחות הצעירות. הרי השנים הראשונות של החיים אחרי הנישואין והיוולדות הילדים הראשונים אלה הן השנים הקשות מבחינה כלכלית של משפחה. אלה גם שנים ראשונות בקריירה של כל אחד ואחת מאיתנו כאשר משכורותינו יחסית נמוכות. לכך מתווסף גם מחיר גבוה של הדיור. מה מקבלים? ירידה ברמת החיים וחוסר יכולת לצאת מהבוץ של חובות במשך שנים. לא סוד שקיים גם קשר ישיר בין מצבן הכלכלי של משפחות צעירות לבין אחוז הגבוה של גירושין בשנים הראשונות אחרי הנישואין.
שנית, זה פוגע בכוח העבודה של מדינת ישראל. שיעור המשתתפות בכוח עבודה בדנמרק ושבדיה עולה על 70%. הממוצע האירופי עומד על 56%. בישראל הנתון הוא 51.1%.
שלישית, הדבר פוגע בזכויות האישה, במשכורתה, בקריירה שלה והרשימה ארוכה. הרי אישה שיושבת בבית שנים בגלל שלא משתלם לצאת לעבודה מפסידה שנים יקרות.
אבל עד כה דיברנו על אישה יהודיה וחילונית אשר בשבילה לצאת לעבודה זה דבר רגיל. מה עם נשים דתיות וערביות? כך ב-2007 רק 20.7% של הנשים הערביות היו מועסקות. אצל נשים חרדיות אחוז של העובדות עומד על כ-55 לעומת כ-77 בקרב נשים חילוניות. כלומר המסקנה שאחוז של נשים חילוניות עובדות בארץ עולה על המקביל במדינות הכי מתקדמות בעולם אבל מספרן הנמוך של נשים חרדיות וערביות דוחף את הנתון כלפי מטה.
לדעתי אם נשים חרדיות וערביות היו משתתפות יותר בכוח העבודה, זה היה גורם לשינויים חברתיים וכלכליים מאוד משמעותיים במדינת ישראל. אולי זה היה פותר לנו חלקית את הבעיה הדמוגרפית ובעיית העוני כי אישה עובדת לא יכולה ללדת עשרה ילדים? ואולי זה היה מקרב את הקהילה החרדית ואת העדה הערבית לערכים המודרניים כי החיכוך היום-יומי עם העולם הרחב היה גורם לנשים אלה לקבל מידע חדש שכל כך חסר בקהילות סגורות? ואולי נשים אלה היו אז רואות שכדי להצליח בחיים צריך ללמוד לא רק תורה וקוראן אלא גם מקצועות פרקטיים וכך היו משפיעות על שינוי בחינוך ילדיהם? אז אולי כתוצאה מכך הדבר היה גורם לצמצום פערים כלכליים ותרבותיים?
אבל מהו הטעם היום לאישה חרדית או ערביה לצאת לשוק העבודה אם אין שום סיכוי שהמשכורת תהיה גבוהה יותר מעלות הגנים? זה פשוט לא כדאי מבחינה כלכלית.
לכן על מנת לעודד את יציאת נשים לעבודה יש לטפל דחוף ובאופן יסודי במחיר הגבוה של החינוך הרך. לא צריך לעשות חינוך חינם לגיל הרך באופן גורף אלא רק לנשים עובדות. נכון שזה עולה לא מעט כסף. נכון גם שזה יפגע באופן משמעותי בתעשיית הגנים הפרטיים. אבל בסופו של דבר התועלת הן מבחינה חברתית והן מבחינה כלכלית תהיה יותר גדולה.