אחד במאי לשוויון וצדק

Thank you for rating this article.

מה זה בשבילי ה-1 במאי?

אחד במאינולדתי במדינה קומוניסטית – אדומה כצבע הדם שנשפך בה. מדינה רעה לתושביה, מדינה בה אפילו לא היה החופש לחשוב שונה ממה שהכתיב הממשל.

כשעלינו ארצה ב-1971 לאחר חודשים של המתנה לאישור העלייה, הגענו עם משאת נפש למדינה שמסבירה פניה לכולם.

3 ילדים קטנים, ילדי מפתח, בעלי חוש אחריות וצדק עצומים.

זוג הורים שלא דיברו את השפה ועבדו בכל עבודה אפשרית כדי לפרנס את המשפחה הקטנה.

חינוך שתמך ודיבר על אהבת הזולת, אהבת הארץ ודחף ללמוד ולעשות אותנו אנשים טובים יותר.

הוריי תמיד אמרו לנו: "לכו ללמוד כדי לא להיות כמונו" – משפט חזק שממעיט בערכם, שכן זכיתי בזוג הורים שיבל"א וטובים, מהליגה הטובה ביותר שיש!

וכך היה, עד שנות ה-80, ההכרה שהמדינה אוהבת ותומכת בכל המעמדות. עד "המהפך" הנבזה, המהפך שגרם לשוד ציבורי מן הגדולים והנוראים. שוד קרקעות (כרישי נדל"ן), שוד משאבי טבע (מפעלי ים המלח, צים, בז"ן...).

שוד ציבורי של קופת החוסכים (השתלטות של מוסדיים על קרנות וקופות גמל וגניבת החסכונות).

מעמד הביניים הפך למעמד עני, העשירים רק מתעשרים (על חשבוננו) והעניים רק מתרחקים מפרנסה ראויה, מקורת גג, מבריאות, מחינוך ...

הגענו ל"עבדות מודרנית" שבה ככל שאדם לומד, עובד, נלחם...כך החיים בכבוד מתרחקים ממנו!

האחד במאי הוא משאת נפש, הוא סמל, מבחינתי, להשבת האזרח למרכז.

האחד במאי הוא סמל לאחריות שצריכה מדינה מתוקנת לקחת על עצמה (מדינה = שלטון) כדי לדאוג לרווחת כל תושביה, ללא הבדל דת, גזע, לאום, ג'נדר וגיל.

=========

מעמוד הפייסבוק של אליס

"עלינו להיכון למלחמה כאילו היא בלתי נמנעת ולחתור לשלום כאילו הוא בהישג יד"
יגאל אלון

הרשמה לעדכונים

מאז 2004

כבר מעל 19 שנה, הבמה-הרעיונית היא כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.
יצחק רבין - 2013 שלום עכשיו

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי