האחד במאי ויום הזיכרון 2017

מחר האחד במאי חג הפועלים,

האחד במאימחר גם יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.

אין ספק כי בתור ישראלי הלב נשבר - מצד אחד יום שהוא אולי הקדוש ביותר לחילוניות הציונית ומצד שני יום חג המסמל את האידאה הסוציאל-דמוקרטי שעמדה בבסיס שאיפתה של תנועת העבודה ליצור בארץ ישראל אוטופיה חברתית לעם היהודי.

איך מתמודדים עם הפער האדיר הזה? ובכן לא מתמודדים. במעבר מהיר על פרסומי נבחרי הציבור של מפלגת העבודה והמחנה הציוני לא נמצא ולו אזכור בודד אחד לאחד במאי ולו לפחות בראי יום הזיכרון.

אז אנחנו שמאל חברתי, אנחנו ציונים, אנחנו עם ישראל ולנו הזכות לזכור ולציין לא פחות מכל זרם אחר בציבוריות הישראלית. כי האחד במאי ויום הזיכרון אינם סותרים זה את זה אלא מייצגים את מי שאנחנו - ישראלים, ציונים, סוציאל דמוקרטים עם חמלה חברתית ללא הבדל דת, גזע, מין ולאום.

תתעוררו - עוד לא מאוחר לקחת בחזרה את השיח הציבורי מהזרם המשיחי לאומני מימין.

אין להם מונופול על העצב או השמחה.

ברכות לחג פועלים והזדהות עם כאב המשפחות השכולות - כי זה מה שיש לנו פה בישראל, כאב ושמחה מהולים זה בזה.

"פועלי כל העולם, התאחדו".

הרשמה לעדכונים

"אין הצבא קובע על דעת עצמו אפילו את מבנהו סדריו וקווי פעולתו ... ארגון הצבא ועיצוב דמותו כל אלה הם בסמכותם היחידה של הרשויות האזרחיות: הממשלה, הכנסת והבוחרים."
דוד בן גוריון, צבא ובטחון עמודים 141-142

מאז 2004

כבר מעל 15 שנה, הבמה-הרעיונית מהווה את כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.

יצחק רבין - 2008

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי - עמודה ראשית