כמה מילים על איתן כבל, כי השבוע באמת נחצה כל גבול בהתפרקות של מפלגת העבודה תחת היו״ר הנוכחי שלה, כשכל מיני אנשים שזה מכבר הגיעו למפלגת העבודה ולא יהיו בה מיד אחרי הבחירות, העזו להוציא אותו אל מחוץ למשרדי המפלגה.
תחילה, כנהוג במקרים אלה - גילוי נאות: עבדתי עם איתן כמה חודשים לפני כעשור, אולם הערכתי אותו מאוד כאדם וכאיש ציבור עוד לפני זה, והערכתי אותו אף יותר כאדם וכאיש ציבור אחרי שראיתי אותו עובד מקרוב.
כבל הוא פרלמנטר מעולה וחרוץ, משרת ציבור בכל רמ״ח אבריו, איש שפיו ולבו תמיד שווים גם כשזה לא נוח לשומע, או לא מסתדר עם עקרונות הפופוליזם שמובילים כיום את הפוליטיקה הישראלית והביאו עליה אסונות כמו מפלגות אינסטנט או יושבי ראש מפלגות שאין בינם לבין עקרונות המפלגה שלהם דבר וחצי דבר.
מפלגת העבודה היא הבית של כבל כל חייו, הוא היה המזכ״ל שלה (בקדנציה מאוד מוצלחת), הוא לחם בעבורה ולחם בעבור עקרונותיה - וכעת הטרמפיסטים שזה מכבר הגיעו להשתלט על המפלגה הזאת, שאותה תפשו כלא־יותר משלד בורסאי, מנסים לחסל אותו בפריימריז. לשיא הגיעו הדברים בוועידת המפלגה המביכה לפני כמה שבועות, ובגירושו של כבל לעיני המצלמות מהמשרדים השבוע.
כל מי שמפלגת העבודה ועקרונותיה חשובים להם, צריכים למנוע מהאופורטוניסט היושב בראש את העונג להותיר אחריו אדמה חרוכה ברשימת המפלגה, כשייזרק מתפקידו מיד לאחר הכישלון בבחירות. כבל לא יופיע באופן ודאי ברשימת המומלצים של גבאי - והאמת? ספק אם יש המלצה גדולה מזו להצביע בעבורו.
(ואת כל זה אני כותב על אף שהוא אוהד של הקבוצה הכי לא נכונה שיש - אם למרות הפגם הכה מהותי הזה, עדיין יש לי כל כך הרבה דברים טובים לומר עליו, אפשר להבין עד כמה אני מעריך ואוהב אותו).
===
מעמוד הפייסבוק של חיים הר-זהב