האחד במאי של חשבון נפש

Thank you for rating this article.

האחד במאי 2019 ובראי תבוסת הגוש הסוציאל-דמוקרטי בישראל, חייב להיות יום של חשבון נפש פנימי - אישי ותנועתי.

שוב וכמו באחד במאי 2017, נבחרי מפלגת העבודה מתעלמים מיום חשוב וסמלי זה ופרט בהקשר של טלטלת הבחירות שעברה התנועה והמפלגה - אפשר להסתפק בכך ובמקום לסכם את הסיבות לצניחת מפלגת העבודה מ-24 של המחנה-הציוני בכנסת ה-20 ול-6 בכנסת ה-21.

האחד במאי

סמיכות האחד-במאי ליום הזיכרון לשואה ולגבורה מקשה כמובן לקיים חגיגות אבל וכמו בשנת 2017 והסמיכות בה ליום הזיכרון לחללי-צה"ל עדין עלינו לציין ולנצל את היום הזה כדי לקיים חשבון נפגש אישי ותנועתי - איך הגענו למצבנו ומהיכן נצעד מפה?

האם הסוציאל-דמוקרטיה עדין רלבנטית והאם מפלגת העבודה צריכה לשמר את ערך הערבות-ההדדית לכלל האוכולוסייה, המאפיין מפלגת שלטון, או לאמץ מעמד של מפלגת-נישה מגזרית ולפעול לקידום אינטרס מגזר זה בלבד? לכאורה וממרום 6 המנדטים להם זכתה בכנסת ה-21, אין מנוס מהתכנסות ונטישת ערך הסולידאריות שכן יהיה בלתי-אפשרי לקיימו.

אבל, לתנועת העבודה ומפלגת-העבודה עדין תפקיד היסטורי ולכן אינה יכול לנטוש את דרך המלך, "על כן הניפו את דגל אחד במאי, בגאווה ולא בפחד. כי סולידריות חברתית, אינה רעיון ארכאי כי אם כורח המציאות במדינה שבטחונה הפיזי נסמך על אחדות השורה וערבות הדדית. לכן, חג הפועלים, אינו אופנה חולפת ואחריות המדינה לרווחת אזרחיה הנה חובה ולא זכות" (האחד במאי 2018) וחובה עלינו להילחם על ערכים אלו ולפעול לשיקום המפלגה ולו רק במטרה להחזיר את ערך הערבות-ההדדית ואחריות המדינה לאזרחיה למרכז השיח.

כמו בכל שנה לרגל האחד במאי, מוזמנים להאזין לאינטרנציונאל בנוסח המקור של שלונסקי או המאוחר של חיים חפר ולעיין במניפסט הקומוניסטי שחזה את המציאות שלנו בדיוק מדהים ולעיין בארכיון הטורים שלי וכותבים אחרים באתר לרגל האחד במאי ובטור אחד במאי 2018.

חג פועלים שמח - פועלי כל העולם התאחדו!