מובאת תמצית הראיון של עמיר פרץ, בעיתון ישראל היום 28.6.2019.
"יצאתי למסע הזה מתוך תחושה של אחריות גדולה וסיכוי גדול ... זו אחריות גדולה להפוך את מפלגת העבודה מחדש לאלטרנטיבה אידיאולוגית מול נתניהו. הסיכוי הוא אישי כי אני חש התרגשות לעמוד בראש בית, שאותו אני מתכוון לפתוח לכל שבטי ישראל".
"זה לא סדר היום שלי. אני לא מתמודד להיות מספר 2 של ברק אלא מספר 1 של מפלגת העבודה. מפלגת העבודה היא מפלגה שתהפוך לגורם מרכזי במפה הפוליטית הישראלית מייד לאחר הבחירות. בכוונתי להוביל את המפלגה ליעד של 15 מנדטים שיורכבו משישה מנדטים שיש היום, ארבעה שיבואו מכחול לבן, עוד 2 מהמגזר הערבי והדרוזי ועוד שלושה מנדטים מקרב המצביעים שהצביעו בסיבוב הראשון לאורלי לוי וכחלון.
"15 המנדטים האלה עשויים להוביל למפתח של גוש חוסם. אני לא רואה את עצמי כרגע מתמודד לראשות הממשלה, אלא מוביל אידיאולוגיה שתכלול את הסיכוי לעשות את השינוי במפה הפוליטית. לכן, כל השאלה של איחודים וצירופים תיבחן על פי יכולת ההשפעה להביא מצביעים מהימין. אם אגיע למסקנה ששיתוף פעולה עם ברק מגדיל את הגוש, אשקול זאת בחיוב. בכל מקרה, כל הניתוחים המקצועיים ייבחנו רק אחרי הפריימריז. אני מקיים מגעים עם כל הגורמים - ציפי לבני, ברק, הרב מלכיאור, אורלי לוי, עמוס ידלין ונוספים - והמרכיב העיקרי לבסיס השותפות זה הגדלת הגוש והבאת מנדטים חדשים מהימין".
"בבחירות הבאות מפלגת העבודה תתמודד ונפעל לחיבורים ולצירופים מייד לאחר הבחירות לראשות המפלגה".
"בחודשים האחרונים נפגשתי עם ברק כמה פעמים", מפתיע פרץ, "הפגישות התחילו עם מתח מאוד גדול אחרי נתק של שנים, אבל עם הזמן הצלחנו להתגבר על המתח ועל העוינות והבנו שיש לנו אחריות משותפת שהביאה לכבוד הדדי, להערכה הדדית ולהבנה שלכל אחד מאיתנו יש את מרחב ההחלטות שלו וחופש הפעולה שלו, אבל גם מטרה משותפת".
"על הכל. על משקעי העבר. על הצורך להחזיר את השלום כנושא מרכזי ולהיות מחנה זקוף קומה. על הדרך לייצר פתרונות ביטחוניים יותר משמעותיים".
"היתרון שלי הוא שבכל מקום שאליו הגעתי וכל תפקיד שמילאתי חשבתי מחוץ לקופסה והבאתי דברים חדשים. כשנבחרתי לראשות העיר שדרות, הדימוי של העיר היה קשה מאוד. כשסיימתי היתה כבר העיר מבוקשת ביותר. בנים שעזבו בינתיים, פתאום ביקשו לחזור. בהסתדרות חידשתי מאבק על שכר מינימום בישראל, כיו"ר העבודה הייתי הראשון שמינה שר מוסלמי. כשר הביטחון חידשתי בזה שקבעתי שהעורף חייב להיות מוגן, ולכן בניתי את התפיסה המשולבת של מרחבים מוגנים וכיפת ברזל. גם כשכיהנתי כשר להגנת הסביבה העברתי תוכנית 'סביבה שווה' למגזר הערבי ואת חוק שקיות הניילון.
"הקמפיין שלנו יהיה קמפיין שמשקיע את מרב המאמצים בהחזרת האמון של תומכי המפלגה בכל פינה בישראל. שינגישו אותנו בכל צומת עיר וכפר, שיידעו שאנחנו באים לברית המושתתת על הבנה בינינו לתומכים שלנו, שאנחנו הולכים להוביל את ישראל ולא לתת לה להתנהל בקיפאון מוחלט".
"בהחלטתי להתמודד על ראשות המפלגה, והעובדה שהוקדמו הבחירות, התמודדותי לנשיאות המדינה אינה עומדת על סדר היום".
"אני בא להוביל אלטרנטיבה אידיאולוגית ולייצר גוש שיחליף את נתניהו. יש בינינו הערכה והוא יודע שאני מוביל אידיאולוגיה, שהיא ביטוי לתהום הפעורה בינינו בכל התחומים: מדיניים, חברתיים וכלכליים. ולכן ההערכה ההדדית קיימת, אבל אין שום בסיס לשותפות. מבחינתי הוא הבעיה, לא הפתרון".
"זה לא עומד על הפרק. נתניהו הוא אדם זחוח אבל בכלל לא בטוח בניצחונו. השאלות האלה מנותקות לחלוטין מתוצאות הבחירות. תהיה לו בעיה להחזיק את הליכוד מאוחד, ואני מעריך שחלקים מהליכוד יעברו לגוש חדש שנקים במרכז שמאל".
"חשוב שיש דור המשך. הם יכולים לצבור ניסיון וראוי שמי שיוביל את המפלגה יהיה אדם בעל ניסיון שהיה שר ביטחון ומילא תפקידים. בעת הזאת צריכים מנהיג מנוסה. את ההחלטות של שמולי ושפיר יש לכבד, ועם זאת אין ספק שכדי להגיע לתפקיד יו"ר מפלגה עדיף להיות בעל ניסיון. אין קיצורי דרך בפוליטיקה".
"דיברנו בינינו איך מייצרים גוש גדול שיחליף את נתניהו ואיך מוסיפים ארבעה מנדטים מהימין. אני חושב שמועמד לתפקידים החשובים במדינת ישראל צריך להתכתב עם המציאות. כשהציבור מרגיש שאין קשר עם ההוויה, הוא מאבד את האמון. העבודה לא תרכיב את הממשלה הבאה. אבל היא תהיה גורם שישנה את המפה הפוליטית בישראל".
"ליברמן יכול להיות שותף פוליטי אבל לא אידיאולוגי".
"אני מקיים יחסים מאוד הדוקים עם החרדים בכל תפקידיי. אני יודע איך להביא לשותפות שכל אחד מקבל את הצרכים שלו ולהבחין בציפורי הנפש של כל אחד. התורה היא סוציאליסטית ומוסרית מאין כמוה".
===
הראיון והמאמר המלא באתר ישראל היום