הדרך להחלפת נתניהו בהצגת אלטרנטיבה ביטחונית ומדינית

Thank you for rating this article.

חיים רמון, מנתח באופן חד ומדויק את הסיבה לכך שהשמאל לא מצליח להחליף את נתניהו (הארץ 4.7.19):

רק עימות בנושאי מדיניות יעביר למרכז־שמאל בוחרי ליכוד, במערכות הבחירות האחרונות העמידו מפלגות השמאל והמרכז את אישיות נתניהו, שדרכו המדינית מובילה לקץ מדינת היהודים ומקרבת מדינת אפרטהייד דו־לאומית - הסכנה הקיומית היחידה לישראל כמדינת יהודים דמוקרטית, במרכז הקמפיין והובסו שוב ושוב.

"... בשלוש מערכות הבחירות האחרונות העמידו מפלגות השמאל והמרכז את אישיותו של נתניהו במרכז הקמפיין והובסו שוב ושוב. כעת הן עומדות לעשות זאת שוב ומצפות לתוצאה שונה. הראיה הבולטת לכך היא שכאשר אהוד ברק הציג את "מפלגתו" החדשה, הוא התמקד אך ורק בנושא השחיתות של נתניהו (כל כך אירוני, כשהדברים באים מפיו של אדם שכיכב בלא מעט פרשיות שחיתות). שלא יהיה ספק, אני סבור שדרכו המדינית של נתניהו מובילה לקץ מדינת היהודים ומקרבת מדינת אפרטהייד דו־לאומית. זוהי הסכנה הקיומית היחידה המאיימת על ישראל כמדינת יהודים דמוקרטית.

הדרך היחידה שאולי תביא להחלפת נתניהו היא להציג אלטרנטיבה ביטחונית ומדינית לדרכו. אבל הסיכוי שכחול לבן תעשה זאת מזערי, כי השמאל והמרכז לא למדו דבר ולא שכחו דבר. אלטרנטיבה ראויה של מפלגות שמאל ומרכז צריכה להתמקד בסוגיות מדיניות וביטחוניות: הצורך להציל את ירושלים היהודית ולהפריד ממנה את הכפרים הפלסטיניים, שמעולם לא היו חלק מהעיר; הצורך להבטיח את שלום הדרום נוכח התקפות חמאס, וקודם כל לקעקע את הברית שכרת נתניהו עם חמאס (במקום למוטטו כפי שהבטיח), שתכליתה לאפשר את סיפוח הגדה לישראל; מאבק ללא רתיעה בסירוב של נתניהו להיפגש עם אבו מאזן ללא תנאים מוקדמים, בעודו מנהל מו"מ עקיף עם חמאס והג'יהאד האיסלאמי; הוקעה יומיומית של נתניהו על שהכפיל בתקופתו את מספר המתנחלים שחיים מחוץ לגושי ההתיישבות המוסכמים, מ–65 אלף ל–130 אלף, כדי למנוע היפרדות מהפלסטינים ולסכל את פתרון שתי המדינות.

גם היום יותר מ–60% מהציבור היהודי תומכים בהפרדה בינינו לפלסטינים ובהקמת מדינה פלסטינית עם הסדרי ביטחון הולמים. בסקר שנערך לפני הבחירות האחרונות, בוחרי ליכוד בשיעור של כשישה מנדטים ענו שהם תומכים בהקמת מדינה פלסטינית. המשמעות ברורה: רק עימות על הנושאים האלה יכול להעביר בוחרים מהגוש הימני־החרדי לגוש המרכז־שמאל.

בשלוש מערכות בחירות רצופות מפלגות המרכז־שמאל הובסו, כי הן התעלמו מהנושאים הקיומיים שיכריעו את עתידנו והתמקדו בהשחרת דמותו של נתניהו. הגיעה השעה לשנות כיוון. מה יש למרכז־שמאל להפסיד? רק את התבוסה הוודאית בבחירות ספטמבר 2019".