בשנת 1972 כתב דוד בן גוריון "יש לדאוג ליישוב גדול וגדל בחברון, שתהא מסוגלת במשך הזמן להיות חלק ממדינת ישראל". הוא גם התנגד לחלוקת ירושלים במסגרת הסכם שלום כלשהו. באותן השנים פעלה התנועה למען ארץ ישראל השלמה, שבין מייסדיה נמנו יצחק טבנקין, מנהיג הקיבוץ המאוחד, המשורר נתן אלתרמן, רעיית הנשיא לשעבר רחל ינאית, ועוד שורת אישים שזוהו עם השמאל. ויגאל אלון, בתכנית שקרויה על שמו, הציע לספח שטחים נרחבים מיהודה ושומרון, בתכנית שהיום תכנית טראמפ נראית מתונה לעומתה.
ואני שואל: מה קרה לשמאל? אנשים רבים כבר אמרו, שאם דור המייסדים של המדינה היה חי היום, הם היו נחשבים יותר ימנים מהליכוד. כיצד ייתכן שראשי השמאל היו ימנים?
הם לא היו ימנים. הם היו ניציים.
השמאל במובנו ההיסטורי עסק בנושאי כלכלה וחברה. שמאל אין פירושו תמיכה בשתי מדינות לשני עמים, פתרון מדיני, פינוי התנחלויות וכדומה. שמאל פירושו מדינת רווחה, סוציאל דמוקרטיה, כלכלה שפועלת למען כולם ולא למען קומץ טייקונים, ממשלה שדואגת לעם, ומשקיעה בבריאות, בחינוך, ברווחה ובתשתיות. השאלה המדינית איננה "שמאל מול ימין". המפקפקים בנכונות הפלסטינים לשלום הם ניציים, ואנשי שלום עכשיו הם יוניים.
השמאל שהקים את המדינה, שבנה את המולדת, שייהד את הארץ, שהקים יישובים יהודיים בלב שטחים ערביים, שהפריח את השממה עם החרב בידו האחת ועם המחרשה בידו השנייה – השמאל הזה היה שמאל ניצי. ולהזכירכם, זה היה השמאל שכבש את יהודה ושומרון, שאיחד את ירושלים, ושהקים את מפעל ההתנחלויות.
חברים, בואו נודה באמת: בטווח הנראה לעין, השמאל לא ישוב לשלטון. מדוע?
מפני שרוב העם ניצי. כל סקר, כל משאל רחוב אקראי, וכמובן, כל מערכות הבחירות האחרונות, הוכיחו באופן מובהק: רוב העם איבד את אמונו בשלום, בפתרון שתי המדינות, ובפינוי שטחים נוספים, בידיעה שכל שטח שנפנה – יהפוך לחממת טרור.
בו זמנית – רוב העם שמאלני. רוב העם תומך במדינה הרווחה, דורש השקעה של המדינה, מעוניין בהגדלת התקציב ובהעלאת מס החברות והמסים על העשירונים העליונים. גם את זה כל סקר וכל משאל רחוב אקראי מוכיחים לנו.
אבל, בגלל בלבול המושגים – רוב העם קורא לעצמו ימני. רוב העם מצביע למפלגות ימין. ובגלל שרוב העם "ימני" כביכול, השמאל הולך ומתפוגג, הולך ונחלש. 13 מנדטים בלבד קיבלו מפלגות השמאל בבחירות האחרונות, בעוד שרוב העם שמאלני!
מהו הפתרון? הפתרון הוא שמפלגת העבודה תחדש את ימיה כקדם, ותשוב לאידיאולוגיה המקורית שלה. יותר מדי זמן שקענו ב"דרך רבין". הגיע הזמן לשוב אל דרך בן גוריון. אל דרכם של מייסדי המדינה. אל אמונותיו של רוב הציבור הישראלי. רק בדרך זו נוכל להחזיר את השמאל לשלטון, לשקם את מדינת הרווחה, וליצור כאן כלכלה צודקת, וחברה הוגנת.
השמאל המקורי, השמאל האמיתי, השמאל הניצי – זו הבשורה שהציבור ממתין לה. ואת הבשורה הזו אנחנו צריכים להפוך לדרכה הישנה-חדשה של מפלגת העבודה.