הקמת הממשלה החדשה והחלפת נתניהו היא בגדר מצווה גדולה. זה לא סוד שהיא מורכבת מקצוות אידיאולוגים הפוכים.
איך בנסיבות האלה נהפוך את הממשלה לטובה יותר וכיצד נשמור על ערכי היסוד של העבודה?
על הדברים האלה בין היתר דיברתי בשבת תרבות בפ"ת בתאריך 30/10/21, בהנחיית הפרשן הפוליטי של חדשות 13 ספי עובדיה. מוזמנות ומוזמנים לצפות.
"מצד אחד אני מאוד מאוד מרוצה מזה שיש פה ממשלה, שנתניהו לא נמצא. מצד שני אני גם אומר, רגע אנחנו באנו לפוליטיקה כדי לממש חזון, כדי לממש תפיסת עולם, ויש לי גם הרבה מאוד בעיות עם הדברים שהממשלה עושה. ופה אני מצפה - הרי זאת ממשלה שכולם תלויים בכולם. פה אני מצפה מהמחנה שלנו וממפלגת העבודה לדעת ולעמוד על הדברים העקרוניים לנו. גם אם לא נשיג את הכול, לפחות שנילחם עליהם.
ואני אתן לך דוגמאות, ברשותך.
קח לדוגמא את הנושא הישראלי-פלסטיני:
הרי ברור לכולנו שהממשלה הזו היא לא תהיה ממשלה שתקים שתי מדינות. היא לא כזאת, היא לא יכולה להיות כזאת.נפתלי בנט לא ייתן לזה ... איילת שקד לא תיתן לזה ... מצד שני, זאת לא יכולה להיות ממשלה ואסור לה שזאת תהיה ממשלה ולמפלגת העבודה אסור להסכים זאת תהיה ממשלה שמייצרת בפועל מציאות של מדינה אחת.
אז איך אני מתרגם את זה למציאות? כאשר עוסקים היום בבניה בהתנחלויות, צריכה להיות עמדה מאוד עקרונית וברורה של מפלגת העבודה - בניה בגושים הגדולים שכולם יודעים שיהיו חלק ממדינת ישראל בכל הסכם, בכל הסדר עתידי שהוא - בסדר גמור. בניה בהתנחלויות המבודדות - שיסכלו בעתיד את האפשרויות לעשות היפרדות מהפלסטינים, זה צריך להיות קו אדום מבחינת מפלגת העבודה. צריך להבהיר באופן ברור שאנחנו לא מוכנים לזה, זה משנה את המציאות, ולצערי, דרך אגב, אנחנו רואים שזה קורה.
יש בניה היום בהתנחלויות המבודדות".
- מה היית מצפה? שתאיימו בפרישה?
"אני אומר, צריך להגדיר ...".
- קו אדום ... אבל עוד פעם תתרגם את זה לפעולה פוליטית.
"קודם כל אנחנו צריכים להחליט שזה קו אדום ולהבהיר בצורה מאוד פשוטה לשותפים שלנו, לראש הממשלה, לנפתלי בנט, שכמו שאתה מבין הוא ראש ממשלה עם שישה מנדטים, כי אתה ציינת את זה - זה יפה מאוד. הוא צריך אותנו כנראה לא פחות משאנחנו צריכים אותו, ולהגיד לו תשמע, כמו שאיילת שקד לא תהיה מוכנה שאנחנו נעשה הסכם על שתי מדינות, אז באותה מידה מפלגת העבודה לא תהיה מוכנה שהממשלה הזאת תבנה באיתמר, תבנה ביצהר, ותבנה ברבבה ובשילה.
כאילו, פשוט.
ואם עושים את זה, אנחנו לא שם. למה?
כי מה אנחנו משאירים לדורות הבאים? אנחנו משאירים להם מציאות היום ...
הם יכולים להיקנות על ידי מי שאתה רוצה, בסוף יש פה שאלה דמוגרפית, הבניה בהתנחלויות המבודדות,היא איוולת דמוגרפית, בטחונית, מדינית, כלכלית, חברתית. שייקחו את הכסף הזה, ישקיעו אותו בפריפרייה, בנגב, בגליל. הרי מה אנחנו עושים? אנחנו מייצרים מציאות שהילדים והנכדים שלנו יצטרכו לחיות, לשמור, לנוע, בתוך עירבוביה כזאת של פלסטינים, יהודים ישראלים, שאי אפשר בכלל ... ח'ברה אנחנו השתגענו?! זאת הולכת להיות מדינה דו-לאומית דה פקטו.
ופה זה צריך להיות קו אדום מאוד מאוד ברור מבחינת מפלגת העבודה.
דרך אגב, גם בנושאים החברתיים-כלכליים.
למשל בתקציב השבוע, שזה מבחן גדול של הקואליציה אנחנו מפלגה חברתית, ואני אומר, הווליום שלנו פה מול שר האוצר, היה צריך להיות בתחילת הדרך הרבה יותר גדול, למה אני מתכוון? כל העולם היום נע למקום של השקעות הרבה יותר רחבות בשירותים האזרחיים, תקציב רחב. אנחנו רואים את ביידן בתוכנית השקעות מאוד רחבה, אנחנו רואים את זה בכל העולם.
ולכן, רק במדינת ישראל, שאפילו בנק ישראל אמר שהרבה מאוד שנים המדינה פה השקיעה פחות מדי, פרמה את רשת הבטחון החברתית. חסר הרבה מאוד כסף של הממשלה בשירותים החברתיים והאזרחיים. זה מתגלגל אלינו - בגלל זה אנחנו רואים עלייה של מאות אחוזים בשנים האחרונות בכסף הפרטי שהולך לביטוחים פרטיים בבריאות, לדוגמא.
פה איפוא הפסדנו את הקרב? הפסדנו את הקרב עם ליברמן עוד לפני שהוא התחיל בכלל, בקביעה של מסגרת התקציב. קבעו מסגרת מאוד שמרנית, מדיניות אנכרוניסטית שמתאימה לשנות השמונים של תאצ'ר, אני לא יודע מי, העולם שונה היום. כל העולם נע לכיוון של הרחבה תקציבית. מדינת ישראל, שגם ככה היה חסר הרבה כסף לשירותים החברתיים הייתה צריכה לעשות את זה הרבה יותר חזק.
הקול שלנו לצערי פה לא נשמע מספיק. אני לא חושב שהיינו מקבלים כל מה שאנחנו רוצים אבל אני מכן מצפה שמפלגת העבודה, המפלגה שלי, כמפלגה, כמו שאמרתי קודם, ציונית-חברתית, תהיה בתוך הממשלה השחקן שנאבק על הנושאים החברתיים. הפה של הנושאים החברתיים, של הגימלאים, של הצעירים, של כל הדברים האלה, ואני חושב שהקול שלנו צריך להיות עם ווליום הרבה הרבה יותר גבוה. כמו שאמרתי, אני בא ממקום שרוצה את טובת הממשלה, אני לא מדבר מהאופוזיציה".