חברים וחברות חברי מפלגת העבודה שלום.
בשאלה אם על מפלגת העבודה להתאחד עם מרצ או לא, עמדתי הנחרצת שאסור למפלגת העבודה להתחבר עם מרצ. על שתי המפלגות הטובות הללו לרוץ כל אחת בנפרד ואינני סבור שהמשחק החשבונאי הוא בכלל רלוונטי.
ככה זה סוחרי סוסים בשוק עושים סחר כמותי של כדאיות ו"עלאק" תחת אצטלה של מושגים מדומיינים של "ניהול סיכונים".
כאשר, אי-הוודאות היא לא רק שלא נמצאת רק במגרש שלנו היא תלויה בפרמטרים וגורמים אחרים בלתי צפויים (כמו הצבעות של מגזרים שונים,פיצולים במפלגות החרדיות האשכנזיות, עליה במספר המנדטים של ליברמן - הערכה שלי יקבל בין 7-9 מנדטים) ועוד.
אבל, לכל הרוחות לא עסקינן במפלגות עם אידאולוגיה, מצע, חזון שליחות?
מפלגה שבנתה את המדינה עם מותג שאמור להיות מוביל?
ואם הוא לא מוביל מי בא חשבון עם כל חמשת ראשי המפלגה הכשלים בעשור האחרון? ממתי מנהלים תוכנית של ניהול סיכונים בפלטפורמות שמהותן וכל תכליתם הוא תכנים; מוסריים ערכיים תמיכה בשלטון חוק ודמוקרטיה?
מדינת ישראל נמצאת במשבר גורלי להמשך קיומה והפתרונות שניתנים הם נקודתיים פוליטיים ברמה הכי נמוכה שיש.
מפלגת העבודה צריכה וחייבת לרוץ לבד עם כל ההשלכות שיש לכך .
מפלגה שרוצה לחזור ולבנות את עצמה כמפלגת שלטון עליה להיות בטוחה בעצמה,כמובן בתנאי שיש לה "מנהיג" עם חזון ארוך טווח ולא סוחב אחריו ים של ביקורת, חוסר הבנה חוסר ידע וחוסר השכלה. המפלגות הם המתווכות בין האזרח לחוק ולדמוקרטיה ואם הכל נהפך לאינטרסים כוחניים של פוליטיקאים קטנים וכושלים אז באמת נשאר לנו התגרנות של שוק הכרמל.
מזמין אתכם להיצטרף לקבוצת הוואט סאפ שלי "סניף המפלגה-גילה", שם יעלו מדי פעם "מסמכים" שיסבירו למה עסקינן בראשי מפלגה בלתי ראויים ובלתי כשרים.
עזי נגר
מזכיר סניף גילה ירושלים.