קשה להתעלם מעזות המצח של חברות קידוח הגז בישראל, שעושות הכול כדי לנצל את המשאבים האנושיים והטבעיים של ישראל, רק כדי להגדיל את הרווחים שלהם, כשהם דורסים ברגל גסה את האינטרס הציבורי. גילוי הגז שגרר שמחה וגאווה בקרב הציבור הישראלי יהפוך לעול על החברה הישראלית יותר מאשר רווח, במידה והמדינה לא תמלא את תפקידה, ותבטיח שהאינטרס הציבורי ישמר, גם לאור הלחץ הכבד שמפעילות חברות הגז במספר חזיתות, כדי להגדיל את הרווחים שלהם. מעבר לכך שחברות הגז מנסות להפעיל לחץ כדי לבנות מתקני קידוח ומתקני הובלת גז, שיפגעו בסביבה ויחסכו להם כסף, התמלוגים שמקבלת המדינה מהגז, שהוא רכוש טבעי של כולנו, הם נמוכים להפליא, והם עשויים להיות הרבה יותר נמוכים מהנזק שיגרם למדינה.
כיום במצב הנוכחי המדינה גובה על אוצרות הטבע שלה את התמלוגים הנמוכים ביותר בעולם, כאשר חלה ירידה מתמשכת, כשבשנת 1998 עמדו התמלוגים על 39 אחוז ובשנת 2007 ירדו ל-32 אחוז. בעולם המערבי התמלוגים של המדינה על אוצרות טבע עומדים על 49 אחוז, וישראל היא המדינה שגובה הכי פחות תמלוגים למעט אירלנד, שגובה פחות. ממחקר של רשות המחקר בכנסת עולה, כי בעוד בעולם ישנה מגמה של עליה בגבית התמלוגים בישראל ישנה ירידה משמעותית, שהיא לא הגיונית. חברות הגז מודעות לכך שהתמלוגים הם הנמוכים ביותר בעולם, ולמרות זאת הן עדיין מנסות לחתוך קצוות ולהגדיל את הרווחים שלהם מקידוחי "לוויתן" ו"תמר" כמה שיותר על חשבון רווחת הציבור, וכספי הציבור. כדי להגדיל את הרווחים שלהם מנסות חברות הגז לטשטש את הנזק הסביבתי, והעול הכלכלי על המדינה, שייווצר עקב בניית מתקני הקידוח ההובלה על חופי הארץ, כאשר הם רוצים לצמצם את העלויות שלהם כמה שיותר, ולכן להימנע מנקיטת צעדים שנועדו להבטיח את בטחון הציבור.
הטענה המקוממת של ברוני הגז היא שישראל היא מדינה מיוחדת בה יש עלויות גדולות על ניצול משאבי טבע וזאת בגלל המצב הגיאופוליטי, שמקשה על סחר עם מדינות שכנות, ולכן הם סבורים שיש הצדקה להוריד את תמלוגי המדינה. טענות אלו הן מגוחכות כי התמלוגים הנמוכים, שגובה מדינת ישראל הם תמלוגי ברוטו, שאינם לוקחים בחשבון את העלויות הגדולות שייווצרו למדינה עקב הנזק הסביבתי, הנזק הבריאותי, הנזק התשתיתי והנזק האסטרטגי, שיגרם כאשר יבנו מתקני הקידוח ההובלה והאכסון למלאי הגז שיצאו מהקידוחים. דליפות גז, צינורות הובלה, מרכזי אחסון שיסכנו תושבים ועוד מפגעים רבים הם רק חלק קטן מהנטל שיוטל על המדינה, כאשר יתחילו הקידוחים וההפקה של הגז מקידוחים אלה. אין מנוס מכך שקידוחים אלה יפגעו פגיעה חמורה בסביבה ובאיכות החיים של התושבים, וזאת גם אם אנחנו תמימים ומאמינים שחברות הגז ינקטו בכל האמצעים הדרושים כדי להגן על הסביבה ועל האזרחים.
הלקח של חברות הנפט בארה"ב צריך להילמד גם בישראל, כאשר צריך ראשית להפעיל פיקוח הרבה יותר קפדני על חברות הגז ויש לקחת בחשבון את כל העלויות והסיכונים הכרוכים בהפקת הגז, בהחזקתו, במסחור שלו, לפני שמקבלים החלטה פזיזה על העמלות שיש לגבות מחברות הגז. הדליפה האחרונה במפרץ מקסיקו לימדה את מקבלי ההחלטות בארה"ב לקח קשה, כאשר חברת הנפט המעורבת בקידוח אכן דאגה להפיק רווחים רבים במהלך השנים מקידוחי הנפט, אך בזמן המשבר האקולוגי החמור, שנבע מחוסר הזהירות שלה ומהרשלנות של בעליה, התחמקה החברה מלקיחת אחריות והמדינה היא זאת, שנאלצה לשאת בתשלום לתיקון הנזק, שנאמד עד כה במיליוני דולרים. מעבר לעלות הכלכלית, ההתנהלות חסרת האחריות של חברות הנפט בארה"ב, והחולשה של הרגולאטור גרמו גם לנזק סביבתי בלתי הפיך, שעליו ישלמו עוד דורות רבים של אזרחים אמריקאים.
בהקשר של ישראל שאלה אחת מבין רבות שצריכות להישאל היא מה ההשפעה של הקמת מפעלי הגז והקידוח על הביטחון של ישראל, ועל איזה אמצעים, יקרים, תאלץ לשלם המדינה, כדי להגן על נזק אפשרי לאסדות הגז, שיכול להיגרם על ידי ארגוני טרור או מדינות אויבות או סתם בגלל מחדל או טעות אנוש. הקרבה של קידוחי הגז ללבנון, והטענות שיש ללבנון כנגד קידוחי הגז רק מחזקות את העובדה, שיש לקחת בחשבון יותר לעומק את כל ההשלכות הכלכליות והסיכונים, שיוטלו על המדינה ועלינו האזרחים כתוצאה מהקידוחים. מעבר לכך צריכים להילקח גם סיכונים אחרים כמו דליפות, אסונות, מפגעים בריאותיים לא צפויים, ומפגעים תשתיתיים, שיכולים להקשות על בניית תשתיות אחרות בעתיד.
חברות קידוח הגז מעסיקות מומחים גדולים ולוביסטים מקושרים כדי להגדיל את הרווח הכלכלי שלהם, שמסתכם במיליוני שקלים, אבל אין מספיק תשומת לב לרווחתם של האזרחים שעלולים רק להפסיד כתוצאה מגילוי הגז למרות שגז זה הוא בסופו של דבר רכוש של כל אחד ואחד מאיתנו.
חשוב לעצור את התהליך ולחשוב.