תומכי ואוהדי מפלגת העבודה (כן‚ יש עדיין כמה כאלה שנקראים "הרחוב") תוהים בימים אלה לאן פני המפלגה?
אם תשכיל הנהגת המפלגה להוציא את העגלה מהבוץ?
השאלה הרווחת ברחוב היא "מה עם הסניף"? מדוע אין פעילות?
ואנחנו פעילי המפלגה של "הרחוב" שאמורים לתת את התשובות‚ עומדים וחושבים על תשובה הולמת - אך תשובה אין. אנו מצפים לתוכנית הבראה או תוכנית שיקום או תוכנית כלשהי‚ העיקר שתקום תוכנית שתמשוך את העגלה קדימה. אי אפשר לשבת לאורך זמן ולא לתת פתרונות. גם סגירת הסניפים הוא פתרון - אך צריך להיות אמיץ ולומר זאת.
הסנונית הראשונה נאמרה בימים אלה בנושא "ועדה מסדרת" לקראת הבחירות לכנסת. ייתכן שהפתרון הוא פתרון טוב שישים קץ ל"מפקדי הארגזים".
אותו הדין צריך להיות גם לגבי רשימות מועמדים לרשויות המקומיות. ללא לחצי הרחוב‚ ללא מורא וללא משוא פנים צריכה המפלגה להחליט מה טוב בשבילה ולהביא את הממצאים בדחיפות להחלטת ועידה/ מרכז (בטל את המיותר).
נקוה לימים טובים יותר.