ההיסטוריה מלמדת אותנו‚ כי רק עמים המחוברים במובן הפיזי - והאמיתי לאדמתם‚ יהיו מוכנים ומסוגלים להגן על אדמתם בשעת הצורך. בסרט התעודה "תדע כל אם עברייה"‚ אשר שודר בטלוויזיה בערב יום ראשון‚ חלק ממשתתפי הסרט היו לוחמי צה"ל אשר צמחו מתנועת הקיבוצים והמושבים. בהבעת תחושותיהם ניכרת היתה אהבתם העמוקה לאדמתם - במובן השורשי והפיזי של המונח.
מבחינה היסטורית‚ האידאולוגיה של תנועת העבודה (א.ד.גורדון החלוצים וכדומה)‚ הייתה מבוססת בעיקר על התיישבות והצורך בעיבוד האדמה.מעבר לצרכים החקלאיים‚ עיבוד הקרקע וההתיישבות בה‚ חיזקו את הקשר בין העם לבין הארץ. אין זה מקרי שדורות רבים של מפקדי הצבא צמחו מתנועה שהקשר של חבריה לאדמה היה קשר הדוק ועמוק ביותר.בימים אלו‚ למעט המחנה הימני הדתי‚ אשר נקשר לאדמה באמצעות אמונה דתית‚ וקומץ קטן של אנשים (כגון חלק מהלוחמים שהשתתפו בסרט)‚האוכלוסייה היחידה שקשורה לאדמה ורואה בה חשיבות רבה - הינה הפלסטינאים‚אשר דרך המושג "סמוד" הדגישה את חשיבות חיבורו של העם לאדמתו.
ברגע שנבין את החשיבות הרבה להחדרת אהבת האדמה לילדינו‚ניתן יהיה להבטיח את המשכיותנו כעם הקשור בקשר עמוק לאדמתו. מעבר לפעולת מתן תמריצים לחקלאים לעיבוד הקרקע ולהמשך עבודת החקלאות‚עלינו להשקיע מחשבה לחיפוש הדרך להחדרת רעיון אהבת האדמה לילדינו.אין זה ריאלי לצפות שדור שלם של צעירים יחל לנהור דרומה (כפי שחפץ דויד בן גוריון)ויקים יישובים חקלאיים‚ ברם‚ מציאותי בהחלט לצפות ולדרוש כי הממשלה תזרים משאבים לעבר תוכניות‚ אשר בהן לדוגמא יחזירו את שיעורי החקלאות בבתי הספר‚ תלמידים יתארכו אחת לשנה - למשך שבוע - בקיבוץ או מושב‚ למען ילמדו‚ יעבדו ויחוו את אדמתם. כמו-כן‚ על תכנית הלימודים לכלול שיעורים פרקטיים בחקלאות לכל תלמידי בית הספר. כל זאת במטרה שהאדמה ואהבתה ישתלבו בגיבוש זהותם – ואין זה רלבנטי כלל באם אותם תלמידים יעסקו אי פעם בעתיד בחקלאות – המטרה הינה קשירת קשר הדוק לאדמת מולדתם.כשלעצמי‚ עוד לפני עלייתי ארצה היו לי הזכות והכבוד בגיל 15 - להתנדב ולעבוד במשך הקיץ בקיבוץ. חוויה קסומה זו היוותה עבורי (כילד מהגולה) תפנית - בכל הקשור לערך הציונית שלי. אולם השאלה הנשאלת הינה‚מה לגבי מאות אלפי עולים חדשים‚ אשר כלל לא חוו את האדמה‚ ומה לגבי רבים מילדי ישראל‚ שזיקתם לאדמה הינה- במקרה הטוב - פה ושם טיול לטבע?
ייתכן וקוראי מילים אלו יחשבו כי מדובר בעניין מינורי‚ בזמן שעלינו להתרכז בעיקר (בנושא מדיני‚ חברתי- כלכלי וכדומה)‚ אולם ה"אני מאמין" שלי הינו‚ כי מדובר בנושא מרכזי‚בסיסי ושורשי‚ אשר ללא שימת לב מספקת והשקעה בכיוונו – משמע: ללא פיתוח וחיזוק הקשר האמיתי של ילדינו לאדמה‚ לא יהיו מוכנים הם - בבוא היום - להגן על אדמתם.