לצערנו הרב, כל מידע שמגיע רק מאשר חשדות וחששות קודמים ומאמת את אשר ידוע זה מכבר-אירן צועדת לקראת בנייתה של פצצה גרעינית. העיתוי והקצב נקבעים על ידי האיראנים וכל מאמצי הריגול והחבלה של מדינות המערב אינם עוצרים את התהליך. בעוד ארה"ב מדמיינת כי היא פועלת כגנן נחוש הרי שהאיראנים מתייחסים לעריקות ולחבלות כאל דילול חסר תועלת מכיוון שכל השטח מלא בגידולים שוטים שכבר אין עליהם שליטה. הגידולים הללו מבוססים היטב מעל ומתחת לפני הקרקע בצורה של כורים, מכוני מחקר, מעבדות וכוח אדם מעולה במספרים וכמויות שספק אם אי פעם נראה את התמונה המלאה.
בעוד ארה"ב פועלת בנושא האיראני ,יושבים האמריקאים על סיר לחץ גרעיני אחר ושמו פקיסטאן. יושבים ומקווים כי המכסה לא יעוף להם בפנים בזמן הקרוב. בקרב כוחות הביטחון הפקיסטאניים קיימים גורמים בכירים המעוניינים בדבר אחד בלבד, איזון צבאי מול הודו ועצמאות מוחלטת של הצבא. הממשלה האזרחית וההשפעה האמריקאית מהווים עבור אותם גורמים הפרעה ופגיעה בכבוד הלאומי. כבוד בחלק זה של העולם הוא לא רק גורם משמעותי אלא סיבה להרוג ולהיהרג בלי למצמץ. בל נתפלא אם גנרלים בצבא הפקיסטאני, אותם גנרלים שהקימו את הטליבאן, יגיעו בזמן הקרוב להחלטה כי שלטון מוסלמי יכול לקדם את האינטרסים הלאומיים והאישיים שלהם.
יש לזכור כי חומייני, בטרם שב לאיראן, סגר עסקה עם מפקדי הצבא האיראני. הדבר לא מנע ממנו לחסל אותם לאחר מכן והקצינים הפקיסטאניים וודאי גם הם הפנימו את הלקח. זו הסיבה שלמוסלמים בפקיסטאן אין מנהיג ברמה לאומית שיכול לתפוס את השלטון וזו גם הסיבה שפיגועי טרור בתוך פקיסטאן הולכים וגוברים מבלי שיהיה גורם מכוון אחד אלא מדובר בקבוצות שונות הממומנות ונשלטות בידי גורמים עלומים- את העובדה שהמודיעין הפקיסטאני הקים ומימן את הטליבאן כבר ציינו?
ארה"ב מבינה את המשמעות של אובדן שליטה באיסלמאבאד, מתיחות צבאית מחודשת בגבול הודו-פקיסטן וקיומה של מעצמה גרעינית חדשה באיראן. זהו מצב שיכול להוביל לזעזוע עמוק בעולם המוסלמי ואין צורך למנות את מספרם של המשטרים השבריריים שיתכן ולא יעמדו בפרץ של הפגנות תמיכה שבמהרה יהפכו להתקוממויות עממיות. אז נראה גם את עוצמתו של המודיעין האירני שטורח זה שנים לשתול חוליות רדומות בכל רחבי העולם, חוליות המחכות ליום פקודה ומטרתן לעורר מהומה שתפנה את אנרגיות המערב ותמנע ממנו לפגוע באינטרסים איראניים חיוניים.
עצירת פרויקט הגרעין האיראני כבר לא תשנה דבר. המשטר האיראני יכול להיכנע לתכתיבי המערב, לעצור את הפעילות בנושא פיתוח הגרעין ולהרוס מתקנים. בתוך זמן קצר ביותר יוכלו להקים הכול מחדש ולהתחיל במסע הרמייה בשנית. בינתיים הם יצליחו לקבל לגיטימציה עבור משטר שהנו דיקטטורה איסלאמית, יוכלו להמשיך ולדכא את רצון העם, לצבור השפעה בקרב מדינות המפרץ ולקבע את מעמדה של איראן כמעצמה השווה בכוחה לשאר המעצמות.
מעמדתה זו איראן תוביל להקצנה רבה יותר בעמדות הסורים והפלשתינאים ולא תאפשר לישראל להגיע להסכם מכיוון שהאינטרס האיראני קובע שיש לשמר את ישראל במצב של מתיחות ולחימה. לדעתם מצב זה מונע את התפתחותה של ישראל כמדינה נורמאלית, משפיע על מורל התושבים ובסופו של דבר יגרום לקריסה פנימית. כל הנאומים על סופה של הישות הציונית הם חלק מתכנית העבודה האיראנית שאין לה כל קשר לשנאת יהודים. המשטר באיראן מונע על ידי ההיסטוריה של הממלכות הפרסיות העתיקות ואמונה קיצונית הגורסת כי משיח מוסלמי יבוא ויביס את הכופרים. עם זאת האיראנים אינם מטורפים ומפגינים תבונה בכל הקשור למעשיהם. הם אינם נמצאים בקו החזית אלא פועלים באמצעות שליחים, לעולם אינם שוברים את הכלים אלא רק מותחים את עצבי העולם עד לפני קצה גבול היכולת.
המשטר באיראן אינו סאדאם חוסיין שהיה המחליט הבלעדי. באיראן קיימים גופים שלטוניים המהווים איזונים ובלמים ואינם מאפשרים החלטה של אדם בודד. יחד עם זאת השלטון מורכב מקבוצה מצומצמת של פוליטיקאים, אנשי דת ואנשי צבא המפיקים רווח אישי עצום ואין להם שום רצון לראות שינוי או רפורמה. השליטה שלהם בכוחות העומדים לרשותם אינה מתוקף קוד הנאמנות אלא על בסיס ההטבות שמקבלים אותם עושי דבר. מספר המאמינים האדוקים התומכים בשלטון מסיבות דתיות הוא קטן ביותר ולו היו אנשי משמרות המהפכה ואנשי הבאסיג' נדרשים להיות נאמנים לצורך קבלת גמול בעולם הבא, המשטר האיסלאמי היה קורס לפני שנים.
ההצהרות האמריקאיות כי ברצונם להטיל סנקציות שיפגעו רק בתומכי המשטר הן בגדר בדיחה עצובה ועלובה. רק אם תיפגע הכלכלה האיראנית כולה עד כדי כך שהסוחרים האיראנים יפסידו כסף וההמונים המדוכאים ייצאו שוב לרחובות, הדבר יגרום לשילוב של מעמד סוחרים עם מעמד הפועלים. רק אז תהיה אפשרות ריאלית להפלת המשטר.
כדי להצליח נדרש מאמץ משותף של המעצמות שגם להן יש אינטרסים מנוגדים. הרוסים והסינים אינם מעוניינים בהפלת המשטר באיראן ורק רוצים לגבות מחיר מארה"ב בתמורה לסנקציות מרוככות. אמריקה תשכיל אם תחרוק שיניים, תקבל מהסינים והרוסים את אשר יסכימו לתת, ורק אחרי ביצוע השלב הראשון של הסנקציות תמשיך לשלב השני.
במצב הדברים הנוכחי ישראל צריכה להפגין סבלנות ולא לפעול לבדה. עם זאת האינטרסים הישראליים וכמות המידע שנמצא ברשות ישראל לא יוכלו לאפשר הימנעות מפעולה לאורך זמן. יתכן מאוד שהשימוש האמריקאי באילוץ הישראלי יהיו בסופו של דבר הגורם שידרבן את רוסיה וסין להסכים לסנקציות מהר מכפי שרצו.
יש רק לקוות שארה"ב תפגין נחישות בהפלת המשטר באיראן ולא תסתפק בעצירת פרויקט הגרעין האיראני אם היא חפצה להצליח גם בהשכנת שלום באזורנו ולהביא ליציבות שלטונית באזורי ההשפעה שלה במזרח התיכון.
זהו מאמר שפורסם באתר שלי www.makoev.com והנו רלוונטי יותר מתמיד.