נמיר שירתה כחברת כנסת מטעם מפלגת העבודה והמערך (הכנסת ה-8, 9, 10, 11, 12, 13), שרה בממשלות ישראל (בכנסת ה-13) ושגרירת ישראל בסין (בשנים 1996-2000) - הייתה סמל למאבק למען מעמד האישה, זכויות האדם העובד וערכי תנועת העבודה.

נמיר נולדה בתאריך 1 בספטמבר 1930 ונפטרה בתאריך 7 ביולי 2019 - יהיי זכרה ברוך.

ייחוד מחקרה של ד"ר אסתר אלכסנדר היה בניסיון להציג ניתוח לתופעת הסטגפלציה, כינוי לאינפלציה תוך כדי מיתון ואבטלה ואותה מתקשות לבאר תאוריות כלכליות קודמות. אלכסנדר מסבירה, כי הגורם העיקרי לסטגפלציה הנו מדיניות המוניטריזם, הגורמת לחלוקת הכנסות בלתי-שוויונית. בפועל, שוויון וצמיחה כלכלית הם תהליכים מקבילים, המשגשגים או מדרדרים יחדיו. ד"ר אלכסנדר מדגישה את הצורך הכלכלי והחברתי לחזק מחדש את מדינת הרווחה הישראלית, על מנת לצמצם את הפערים הכלכליים כמו גם לחזק את הכלכלה הישראלית.

ברעיון עם עזרא דלומי שהופיע באתר יסו"ד (ישראל סוציאל דמוקרטית בכתובת http://www.yesod.net/hevra/10/10-2.htm) מרחיבה ד"ר אלכסנדר ומסבירה:

"גרעון מינימאלי ... לא צריך להיות יעד כלכלי. היעדים הכלכליים הם צמיחה, צמצום פערים והורדת היקף האבטלה ... תכניות הממשלה המיושמות בעשורים האחרונים מתבססות על ארבעה צעדים כלכליים המאפיינים את התפיסות המוניטריסטיות והניאו-ליברליות: קיצוצים בתקציב,ריבית גבוהה, שחיקת שכר,הפרטת נכסי הציבור".

לכן, "... אני מתנגדת לצעדים אלה מיסודם, והם בוודאי לא מתאימים למדינה השרויה במיתון עמוק ובאבטלה. אלו אותם הצעדים שהפעילו בעשורים האחרונים הן ממשלות השמאל והן ממשלות הימין, אבל שר האוצר הנוכחי מממש אותם בברוטאליות שלא הכרנו בעבר.

למדיניות הזו יש שני צדדים: האחד – חלוקת הכנסות בלתי שוויונית; השני – צעדי מיתון ישירים.