מסע היסטורי בתוך מפלגת הענק שבנתה כאן מדינה, החליפה יושבי ראש כמו גרביים, והפכה למפלגת נישה קטנה (אורחים בפרק הראשון: אמנון אברמוביץ', חיים רמון, מיכה גודמן ואיתן כבל) וכן מה עבר על המפלגה ב-12 שנות שלטון נתניהו ומה הטעות הקריטית שעשתה עד אז ומאז (אורחת בפרק השני: מרב מיכאלי).

=======

בנימין בן אליעזר, שהלך לעולמו השבוע, ראוי לאשראי על תרומתו הביטחונית לא רק כלוחם וכמפקד אלא גם כשר ביטחון בשיאה של האינתיפאדה השנייה. במשך כשנה, מסוף 2001, שימשתי כמזכירו הצבאי, ולמדתי להכירו מקרוב בתקופה סוערת של טרור בערינו, כשפיגוע רדף פיגוע ומבצע רדף מבצע, עד לשיא — חומת מגן.

כשר ביטחון בתקופת המבחן ההיא נדרש בן אליעזר להשלים ידע ביטחוני רב (אף שהיה תא"ל במיל'), ולתפקד בתווך שבין ראש ממשלה ביטחוניסט וסמכותי כאריאל שרון לרמטכ"ל שאול מופז, שיחסיו אתו היו מורכבים.

היה בו משהו מיוחד, כאדם שעלה לבדו כנער, גדל במעברה ופילס דרכו לצמרת בשירות קרבי מאתגר. הוא מילא את תפקיד שר הביטחון בחרדת קודש ובמסירות, ניחן בחושים חדים, גיבה את מי שעבד במחיצתו, והיתה לו תעוזה לקבל החלטות קשות ברגעי האמת.