בלי הרבה התלבטויות, אבל עם הרבה רגש, אני מכריז על מועמדותי לרשימת מפלגת העבודה לכנסת ה-24, מתוך אמונה במפלגה, בדרכיה והערכים אותם היא מובילה וחשיבותה בפוליטיקה הישראלית.
הצטרפתי למפלגה עוד שברק היה ראש המפלגה בטרם ערק למפלגת העצמאות, ומשפחתי עד היום זוכרת לי איך עזבתי באמצע ארוחה משפחתית בחנוכה כדי להתנדב אצל חברת הכנסת שלי יחימוביץ (התנדבות ראשונה מבין רבות וטובות) וישבנו 3-4 אנשים עם העוזרת דאז מיכל בירן, וקיפלנו מכתבים למעטפות עבור פעילים. מאז היסטוריה: התפקדתי, חבר ועידות המפלגה, חבר מועצת סניף רחובות, ומייסד ויו״ר תא אופק באוני׳ בר אילן, מתנדב ופעיל כמו רבים וטובים.
אני מאמין במפלגה, ולא מאמין שהיא תימחק מהמפה הפוליטית. אני מגיע אליה בהכנעה כדי לתת בחזרה אפילו קצת ממה שהיא העניקה לי, וכל מי שהיה פעיל בעשור האחרון במפלגה יודע ומכיר את ההתלהבות, האנרגיות, האחווה והמסירות שאין כמעט באף מקום אחר בעולם והלוואי ויגיעו לרשימה רבים וטובים ממני.
תקופת הקורונה הביאה למצב בו אין אפשרות לפגוש את המתפקדים פנים אל פנים, לשכנע ולהסביר. רוצים או יכולים לעזור לי? למתחילים: מבקש את הצבעתכם בפריימריז הקרובים או שכנוע מתפקדים אחרים. למתקדמים: התפקדו למפלגת העבודה עבור הערכים שפעם האמנתם בהם ואולי נעלמו עם השנים בגלל זגזוגים, חתרנות לכסאות במקום לדרך ישרה, ואובדן מטרות חיוביות רק בשל הרצון להפיל את נתניהו.
אני שלעצמי צעיר בימים, בן 34, מגיע בהכנעה ומסירות לאפשרות להיבחר. אני מגיע מהציונות הדתית, ציבור שפעם היה שותף פעיל במפלגה והלך עמה בברית ואפשר וניתן לשחזר מחדש את ההיסטוריה.
למה בכלל להיאבק אם הסקרים אומרים אחרת? כשהגעתי לסניף רחובות פגשתי בדמות שהפכה לימים לאחת המשפיעות עליי, מזכירת הסניף לייקי גבע ז״ל. גם אז, ברק בדיוק ערק בהפתעה, הכול היה בבלאגן ומי ידע בכלל מה יהיה. לייקי פשוט לא אמרה נואש אף פעם ופשוט התחילה לפעול מייד: מתחילים הכול מחדש. אפשר להתמרמר, ואפשר לבכות, אבל אפשר גם ליזום ואפשר לחפש שוב את הפרפרים בבטן שהלכו ונעלמו עם השנים.
ואם אתבזה ולא יצביעו לי, שווה מפלגת העבודה שאתבזה בעבורה. אז, התחלנו כמו שאומרים.
===
מעמוד הפייסבוק של יהודה שלזינגר