כשלפני עשרים שנה עליתי לארץ הלכתי לעבוד בבניין. למחרת אחרי שהמונית הביאה את משפחתי אל דירתנו הראשונה בפרדס-חנה, אני, אבא וסבא הלכנו לאתר הבניה הקרוב וביקשנו לעבוד בכל עבודה שיש. עבדתי בבניין עם הפסקות במשך שנה לפני שהתקבלתי למכינה באוניברסיטה וגם אחריה כשחיכיתי לתחילת שנת הלימודים הראשונה. אז שמתי לב שבני משפחתי היו היהודים היחידים בכל אתר הבניה (פרט לקבלן). אז שאלתי את הפועלים הערביים, למה יהודים לא עובדים בבניין והם ענו לי " היהודים לא רוצים לעבוד בעבודות כפיים קשות. הם מחפשים רק עבודה קלה". לי זה נשמע מוזר. בברה"מ המקצוע של בנאי נחשב כל הזמן למקצוע מכובד. על-מנת להיות בעל מקצוע היה צריך ללמוד שנתיים-שלוש במכללה. התברר לי שבישראל הדבר בכלל לא כך.
עבר הזמן ואת הפועלים הערביים החליפו עובדים זרים. הסינים באו לעבוד בבניין, פיליפיניות –בסיעוד, מולדובים ואפריקאים – בניקיון, תאילנדים-בחקלאות. לפי מקורות שונים מספר העובדים הזרים בישראל (חוקיים ואלה שאינם חוקיים) עומד כיום על 300.000 (שלוש מאות אלף) איש.
מה בעצם קורה איתנו? אומרים לי אלה שחולקים עליי: ישראלים לא ירצו לעבוד בסיעוד כי זו עבודה קשה. אני אומר:זה בכלל לא נכון. העוזרות הפיליפיניות התחילו לבוא לישראל באמצע שנות ה-90. עד אז זקני דורנו התמוטטו ברחובות ואף אחד לא עזר להם? מי עד שנות ה-90 טיפל בקשישים? לא ישראלים וישראליות?
אומרים לי: ישראלים לא ירצו לעבוד בבניין. אני אומר: מישהו ניסה לשכנע אותם לאחרונה שעבודה מקצועית בבניין זה רעיון לא הכי גרוע?
לדעתי המצב שיש בישראל כל כך הרבה עובדים זרים מהווה בעיה חמורה.
הנה הסיבות:
מצד שני, יש טענה שצריך לעשות חוקי הגירה ולהשתמש בניסיון של מדינות אירופה. אבל האם ניסיון של מדינות אירופה מוצלח? סעו ללונדון, להאג ולרומה ותראו מהו אחוז של אנגלים, הולנדים ואיטלקים שם. לא פלא שעולות שם עכשיו מפלגות ימניות קיצוניות. האזרחים במדינות אלה חושבים שמדיניות ההגירה שם כשלה!
אפשר לעודד חיילים משוחררים (כמו שהיה פעם) וחרדים לעבוד בעבודות מקצועיות בבניין. צריך גם להעלות את רמת היוקרה של המקצוע ולפתוח מחדש בתי ספר מקצועיים.
אפשר לשלוח סטודנטים ובני נוער לעבוד בשדות ולשלב בין כיף, עבודה וציונות.
הבעיה שכמו בהרבה דברים אחרים גם כאן כסף הוא סוד העניין. מי שמרוויח מהעובדים הזרים אלה חברות כוח אדם שמביאים אותם ומעסיקים שמשלמים להם שכר זעום ומנצלים את האנשים המסכנים. למה לקחת ישראלי שיעבוד בבניין שמונה שעות ביום וידרוש זכויות עובד כאשר אפשר לקחת סיני שיעבוד שתיים עשרה שעות ולא יבקש כלום (ואם יעז לבקש אז יפטרו אותו בתוך שנייה)?
הם יגידו לנו הרבה דברים למה בלי עובדים זרים המדינה שלנו לא תוכל להתקיים: לדוגמא, הם יטענו שהדירות יתייקרו בהרבה. זה לא נכון! זה לא רק אני טוען: קראו את מאמרו של פרופ' צבי אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100615_1174179 . הוא טוען שהעסקתם של עובדים זרים בכלל לא מוזילה את מחירי הדירות. פשוט הקבלן חוסך על עובדים זרים. למה לקנות טרקטור אם אפשר להעסיק עשרים סינים?
למה שקיבוצניק ישבור את הראש איך לארגן את הנוער כאשר אפשר להעסיק תאילנדים בשכר זעום?
גם סטף ורטהיימר, אחד התעשיינים הבכירים של מדינת ישראל טוען שצריך לעודד את הישראלים לעבוד http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=skira20090109_1054052. "אחרת", הוא אומר "נאבד את הערכים".
ולבסוף יש עוד ניקודה אחת שאני רוצה כאן להעלות. מוזר שאת המאבק בתופעת העובדים הזרים מנהלת עבורנו מפלגת ש"ס ולא מפלגות השמאל. יוצא שרק ש"ס שומרת על הזהות הלאומית שלנו. הרי העובדים הזרים פוגעים דווקא בזכויות של העובדים הישראליים. הלא זה עניינה של המפלגה הסוציאל דמוקרטית לשמור על מעמדם של העובדים הישראליים? כעת יש לי תחושה שמפלגות שמאל נלחמות רק על כך שלעובדים הזרים יתנו כאן מעמד חוקי או שבמקרה הטוב שומרות על פרופיל נמוך. למפלגות הסוציאל-דמוקרטיות באירופה לקח עשרות שנים להבין את זה. גם אנחנו צריכים לחכות עד שיהיה מאוחר?
יש מקרים של מצוקה כאשר צריך לסייע לאנשים, לקלוט את הפליטים וכו'. אבל יחד עם זאת אנחנו צריכים לשמור קודם כל על מדינת ישראל כמדינת לאום. בתופעת העובדים הזרים יש לטפל. צריך באמת לעשות חוקים מתאימים שיעסקו במעמדם של העובדים הזרים. אבל את רובם הגדול צריך לגרש מישראל מתוך דאגה לזהותנו הלאומית ומתוך דאגה לעבודה ישראלית. אולי זה לא פופולארי אבל אין ברירה אחרת.