הפוסט נכתב ליום הפועלים, 1 במאי 2022, הוא מוקדש לח"כ לשעבר אילן גילאון, שהלך לעולמו הלילה.
דור המדבר, כאלה שכמעט לא הספיקו להנות מצו ההרחבה לפנסיה חובה, ומההטבות על חסכון לפנסיה לעצמאים שנכללו בחוק האחרון, או שעבורם הם הגיעו מעט מדי ומאוחר מדי. עבורם, הגיע הזמן שהמדינה תפעל להעלאת קצבאות הזקנה האבסולוטיות לכלל הקשישים, ותתגמל כראוי אנשים שעבדו במשק במשך שנים, שילמו מיסים, תרמו למדינה וכעת מצפים לתורה של המדינה לדאוג להם.
שוק העבודה מעסיק עובדים במשך שנים רבות, וגיל הפרישה נמצא במגמת עלייה: בשנת 2004 הועלה גיל הפרישה לגברים מ-65 ל-67. גיל הפרישה לנשים הועלה מ-60 ל-62, וכעת הוא נמצא במגמת עלייה נוספת עד לגיל 65. אנשים רבים עובדים במשך שנים ארוכות בציפיה להגיע לפנסיה, להנות מחופש ולשמור על רמת חיים סבירה. בתחילת המילניום החליטה המדינה להפסיק את מודל הפנסיה התקציבית – שממנה נהנים עובדי המגזר הציבורי שהצטרפו עד שנת 2002, וחלק מהגופים מאוחר יותר – ולעבור לפנסיה צוברת. בשנת 2008 אישרה הממשלה צו הרחבה, לפיו כלל השכירים במשק יחסכו לפנסיה צוברת, באחוזי הפרשה שהלכו ועלו עד שהגיעו ל-18.5% לפחות בשנת 2017. בשנת 2017 גם חוקקה הכנסת חוק פנסיה חובה לעצמאים, אשר אמור לחייב גם את רוב ציבור העצמאים לחסוך היום למען המחר. שני מהלכים חוקיים אלה למעשה אמורים להבטיח שרוב העובדים בישראל יהיו במעגל החסכון הפנסיוני.
המודל של הפנסיה הצוברת, למרות חוסר הודאות שבו, עבר שיפורים רבים בעשור האחרון וכיום הוא מודל מוצלח, בתנאי שמבינים נכון את כללי המשחק: חשוב להתחיל לחסוך לפנסיה מגיל צעיר ככל האפשר, להקפיד על הפקדה רצופה ככל האפשר ועבור כל השכר, לא למשוך כספי פיצויים או תגמולים במהלך שנות העבודה ולהשאיר אותם בחסכון, ולהשיג הנחה בגובה דמי הניהול. בעשור האחרון השיגו קרנות הפנסיה בממוצע תשואה מצטברת של 100% על כספי החסכון, ובשנת 2021 לבדה, שהיתה שנה חזקה בשוק ההון, היתה התשואה הממוצעת בשוק 15%. כלומר המערכת יכולה לצבור סכום מכובד בחסכונות אם פועלים כנדרש.
ומה אומרת המדינה לפנסיונרים כיום? שקרנות הפנסיה, קופות הגמל, ביטוחי מנהלים, או פנסיה תקציבית למי שזכאי, הם המקור העיקרי להכנסה לאחר גיל הפרישה, וקצבאות הביטוח הלאומי הן רק רשת בטחון נוספת. בנוסף, עבור אלו שמצבם קשה במיוחד והם חיים בעוני, קיימת תוספת השלמת הכנסה מעבר לקצבאות אזרח ותיק מהביטוח הלאומי. תוספת זו עודכנה בשנת 2017, והועלתה שוב בתחילת 2022 במסגרת תקציב המדינה וחוק ההסדרים האחרונים. יש לציין כי חלק גדול מזכאי השלמת ההכנסה לקשישים הם חרדים, נשים ערביות או עולים, שלא עבדו בשוק העבודה בישראל במשך חלק גדול מהשנים.
אולם קיימים גם קשישים רבים, בעיקר ילידי 1940-1957, אשר אמנם אינם עונים על הקריטריונים המקנים השלמת הכנסה זו, ועדיין חיים במצוקה כלכלית. לדוגמה, יחיד אשר מקבל קצבה מקרן הפנסיה העוברת את הסכום המגוחך של 1,372 ש"ח לחודש, כל סכום נוסף יקוזז מהשלמת הכנסה. גם למי שיש קופת גמל בגובה מעל 36,000 ש"ח, שאמורה לשרת אותו על פני כל שנות הפנסיה, יגלה שאינו זכאי להשלמת הכנסה. קריאה בקבוצות הפייסבוק: "מאבק הגמלאים לקצבה הוגנת", "גמלאים – יעד 5000" ואחרות חושפת כאב יומיומי של גמלאים המתקשים להתקיים מקצבאות אזרח ותיק, ונאלצים לקבל החלטות קשות של בחירה בין אוכל, תרופות, חימום בחורף ומיזוג בקיץ או אירוח בנים ונכדים.
אנשים אלו הם דור המדבר, כאלה שכמעט לא הספיקו להנות מצו ההרחבה לפנסיה חובה, ומההטבות על חסכון לפנסיה לעצמאים שנכללו בחוק האחרון, או שעבורם הם הגיעו מעט מדי ומאוחר מדי. עבורם, הגיע הזמן שהמדינה תפעל להעלאת קצבאות הזקנה האבסולוטיות לכלל הקשישים, ותתגמל כראוי אנשים שעבדו במשק במשך שנים, שילמו מיסים, תרמו למדינה וכעת מצפים לתורה של המדינה לדאוג להם.
רועי מימרן הוא יו"ר פורום החוסכים לפנסיה בישראל, וחבר ועידת מפלגת העבודה.