קווים לדמותה של הדמוקרטיה הליברלית (הדיגטלית): בשביל לשמור ולהגן על הדמוקרטיה הליברלית היא צריכה לעבור שינוי רדיקלי. הטכנולוגיה, שבימים אלו גורמת לכרסום יסודות הדמוקרטיה, יכולה גם להיות קרש ההצלה של הדמוקרטיה הליברלית, ערכיה ועקרונותיה. אחד היתרונות הגדולים של הדמוקרטיה הליברלית הדיגיטלית היא הפשטות של תהליך היישום שלה.
רקע בקיצור נמרץ -
בשביל לשמור ולהגן על הדמוקרטיה הליברלית היא צריכה לעבור שינוי רדיקלי. כבר עכשיו היא משתנה לנו מול העיניים כאשר עקרון הכרעת הרוב ועקרון שלטון העם הופכים לעקרון מרכזי חדש ומסוכן במיוחד: "עקרון שלטון והכרעת הרוב על המיעוט".
מה שמאפשר, מייצר ומעודד את השינוי הוא מודל הרווח ואופן הפעולה של האלגוריתמים ברשתות החברתיות. כלומר, תוכן רדיקלי מייצר תשומת לב מוגברת, מגביר את מידת החשיפה למשתמשים ולבסוך מוביל לצריכה (נרקוטית) של רצון בעוד ועוד זמן מסך.
כרגע נראה שהדמוקרטיה הישראלית צועדת (או רצה) בדרך הבטוחה: מן האנושיות, דרך הלאומניות, אל החייתיות (לייבוביץ'). הימין הפוליטי מטיב להשתמש באלגוריתם של הרשתות החברתיות ליצירת מציאות בנאלית המאששת לציבור את הצורך הבהול בהגברת "המשילות" הפוליטית. למשל, סרטוני רשת המציגים נהיגה פרועה בכבישי הנגב (של בדויים) מאששים ומצדיקים את הצורך בהגברת המשילות של זרועות אכיפת החוק בנגב. קל הרבה יותר, לאזרח הפשוט, להכיל את הסוגייה במשוואה פשוטה כגון: היעדר משילות= התנהגות פרועה ומסכנת חיים, מאשר להתמודד עם מורכבות הסוגיה של שילוב הבדואים בחברה.
ההבדל ההיסטורי, המשמעותי והעמוק ביותר בין השמאל והימין הפוליטי (בעולם) הוא אופן ההתמודדות עם שינויים. השמאל נוסד על ההכרה בצורך של החברה להשתנות, ואילו השמרנות היא המרכיב המכונן של הימין. בשל היכולת של השמאל להשתנות, בהתאם למציאות, הוא מוכרח להציע אלטרנטיבה רלוונטית, אקטואלית לאזרח הפשוט עם הסמארטפון, ולעשות ככל יכולתו להגן על הרעיונות והערכים של הדמוקרטיה הליברלית.
קווים לדמותה של הדמוקרטיה הליברלית (דיגטלית):
אחד היתרונות הגדולים ביותר של הדמוקרטיה הליברלית הדיגיטלית היא הפשטות (היחסית) של תהליך היישום שלה. כבר עכשיו ניתן למצוא דוגמאות לא מעטות למדינות המטמיעות טכנולוגיות לטובת התהליך הדמוקרטי, למשל הדוגמא של טייוואן (ושרת הדיגיטל אודרי טאנג).