ברק - לא ראוי להיות בפוליטיקה בכלל ושר ביטחון בפרט

Thank you for rating this article.

בסיפור "מעשה בחמישה בלונים" (מרים רות) מסופר על עלילותיהם של חמישה ילדים עם חמישה בלונים ובסופו של כל סיפור הבלון מתפוצץ, כי זה סופו של כל בלון (אל תצטער רוני רון).

כל בלון סופו להתפוצץ והגיע זמן שיתפוצץ בלון נוסף - אהוד ברק אינו שר ביטחון טוב.

בראש ובראשונה אומר למי שחושב אחרת - חכו. לפני שאתם מתייגים אותי כבוגד, כטיפש או ככסיל, תנסו לקרוא את דבריי ואם לא תסכימו בסוף - זכותכם; הי, אם לא תסכימו בסוף ותחליטו לתייג אותי כאחד הדברים לעיל - זו גם זכותכם.

הבלון על אהוד ברק כ"שר הביטחון של ישראל" נולד לפני תקופה מסויימת, ומאז הוא מנופח ומנופח על ידי אנשים רבים, אנשים משתמשים במשפט "אהוד ברק הוא שר ביטחון טוב" על מנת לומר שהוא לא טוב בדברים אחרים - "עדיף שיהיה שם מאשר יזיק במקומות אחרים"; הציניות הזו הגיעה לשלב שהתחלנו להאמין בשקר של עצמנו - אהוד ברק אינו שר ביטחון טוב וכולנו יודעים את זה.

אתן שלושה נימוקים מדוע אני סבור כך:

1. על פי איזה קריטריונים הוחלט שאהוד ברק הוא שר ביטחון טוב? במקום להיכנס לוויכוח מאיזה מלחמה יצאנו מחוזקים, מלחמת לבנון או המבצע בעזה, אני שואל שאלה אחרת: מה הקריטריון של שר ביטחון טוב?

לדעתי הקריטריון הוא התוויה של מדיניות; איזה מדיניות אהוד ברק התווה כשר ביטחון? האם יש שינוי בדפוסי הגיוס של הצבא? האם יש פרוייקטים חדשים (כזכור, כיפת ברזל היא יוזמה של עמיר פרץ)? האם יש חיזוק של המורל הצבאי על ידי חיזוק חיל החינוך? האם הצבא מחזק את החברה האזרחית מכח המדיניות של אהוד ברק?

התשובות הן: אף לא אחת, לא, לא, לא ולא - אהוד ברק נכשל להתוות מדיניות מועילה כשר ביטחון.

אבל בואו נקשה, נבחן מה מצב המינויים בצבא ובמשרד הביטחון, האם מונו בתקופת אהוד ברק מינויים ראויים? ובכן, על פי מקורותיי (ואשמח לשמוע אחרת) אהוד ברק מצליח שוב לבנות לעצמו לשכה של אומרי הן ולרדות באליטה הצבאית באופן שהאליטה הצבאית מיישרת קו ואינה משמיעה קולות אחרים - חריגה בוטה ממסקנות מלחמת יום כיפור, ובמקביל מצליח ברק לא להצליח למנות עשרות תקנים מאחר והאיש פשוט אינו מצליח למצוא אנשים ראויים - ככה זה שחושבים שאתה עצמך החכם באדם.

מה כן "הצליח" ברק לעשות? ובכן: לסגור את הצבא בפני תקשורת, להביא למרד בצבא ולמנוע דיון וחקירה לגבי הצבא, פעולות אשר גורמות לישראל להפוך למצורעת בעולם, פוגעת באופן לא מידתי בזכות הציבור לדעת ובזכויות יסוד אך החמור ביותר - פוגעות בעוצמת צה"ל. כוחנו הוא באחדותנו ואהוד ברק נכשל כישלון חרוץ באיחוד השורות בצבא.

נכון, ההתמודדות עם המגזר הדתי לאומי הוא קשה, אבל הוא לא מצדיק כישלון "מי שלא יכול לסבול את החום צריך לצאת מהמטבח" - אם אהוד לא מצליח להתמודד עם המגזר הדתי - שיתפטר וייתן למישהו שיכול לעשות זאת את התפקיד, הרי ידוע שדיפלומט גדול הוא לא.

2. שר בטחון אינו טרקטור, אלא בן אדם וככזה הוא משפיע באופן רוחבי על השלטון במדינה ועל הערכים השולטים. אהוד ברק הוא אדם שבעברו הפוליטי מצויים כל הפגמים החמורים ביותר שאין להשלים איתם בשום אופן: שקרים, חוסר כבוד דמוקרטי, כוחניות יתר הכוללת שינוי כללי המשחק, לרבות שינוי חוקים וחוקי יסוד במטרות פוליטיות צרות, היצמדות בלתי נשלטת לכסא, התבטאויות מיותרות שגורמות נזק למדינה, מפלגות את העם וגורמות לאובדן כושר ההרתעה והיעדר שקיפות אישית כמו גם במשרד.

העובדה שברק היה שותף לספינים תקשורתיים לגבי "עסקת שליט המתקרבת ובאה" כאשר הוא במקביל מבצע פגישות עם חברי סיעת קדימה על מנת שיצטרפו לליכוד (כן, לליכוד!) - רק מלמדת מאיזה חומר עשוי הבן-אדם.

יתרה מכך: אהוד ברק מתרוצץ בעולם בפגישות מטעם ממשלת ישראל ובשיתוף פעולה מלא עם ביבי נתניהו ואביגדור ליברמן משחק משחק מסוכן של "השוטר הטוב, השוטר הרע והקצין המתלבט" (ברק, ליברמן, ביבי) - משחק זה מייצר דינאמיקה שלילית כלפי ישראל מאחר ומדובר במשחק שקוף שכל ילד מזהה.

חברים, בואו נהיה הוגנים: אני לא מאמין למילה שיוצאת מהפה של הבן-אדם, למה שיאמינו לו מנהיגי העולם? למה שיאמינו לו העם הפלסטינאי?

אין אפשרות להיות אדם בעל אופי פסול ושר טוב - וזה ממש לא משנה אם מדובר בשר ביטחון או שר הנתניהו, אהוד ברק לא מתאים להיות איש ציבור, נ-ק-ו-ד-ה.

3.  אהוד ברק, כמו גם ביבי נתניהו, על ידי השמדת היסודות והערכים של התנועה שהם כביכול מייצגים והצפתה בעושי דבריהם תוך השלטות על המדיה והשמצה פרועה של מי שמרים ראש להתנגד, יוצרים שתי תופעות בעלות השלכות ארוכות ובינויות טווח שתוצאתן אחת - השמדה. ההשמדה של מפלגת העבודה כבר בוצעה, עכשיו רק נותר לעשות את אותו הדבר למערכת השלטון במדינה.

בראש ובראשונה המהלך הוא הרחקת כל האנשים מעמדות הכח בדרך של קניית שלטון - כך עשה ברק במפלגת העבודה כאשר שיקר והוליך שולל על מנת לזכות בראשות המפלגה, ולאחר שעשה כן סילק את מתנגדיו אחד אחד, שינה את האיזון הדמוקטי על ידי הכנסת 500 אנשים נוספים לועידה (תוספת של 30%) ואז שינה את החוקה באופן שלמעשה גרם לכך שהמפלגה היא פגר חסר יכולת להתקיים - אישור חוקה החדשה מהווה מהלך אל-חזור אשר איבד את המפלגה.

כך עשו ברק וביבי בכנסת - בתחילה שינו את תקופת התקציב לשנתיים על מנת לקנות שקט תעשייתי, בהמשך שינו את האיזון הדמוקרטי על ידי ניפוח ממשלה (אגב קניית שלטון בכסף) והפיכת ישיבת הממשלה לישיבת חסרת תכלית על ידי המצאת פורום ה"שביעיה" שהוא למעשה פורום בלתי מאוזן שמקבל את ההחלטות במדינה אגב התעלמות מהיחס הדמוקרטי שהחליט הבוחר.

במקביל מתבצע מהלך של סתימת פיות - מי שלא מיישר קו, מפסיקים להזרים לו כסף במקרה הטוב ובמקרה הרע מעמידים אותו לדין פלילי על בגידה או מחוקקים חוק חדש שהוא לא נאמן ולא תבוטל אזרחותו. התוצאה היא יצירת מאזן פחד של אזרחים וכלי מדיה אשר מפחדים מרגולציה ומעונשים אשר פשוט מפסיקים להטיל ביקורת על הממשל.

מי יאמר שאהוד ברק הוא שר ביטחון לא טוב? אנחנו נגיד לו שהוא כלומניק, שהוא לא עשה כלום בחיים שלו והוא צרי להודות על היום שאהוד ברק נולד.

חברים, כאשר הבית מלוכלך - צריך לנקות אותו. כאשר אישה נשואה לבעל מכה - היא צריכה להעיף אותו. כאשר מפלגה נשלטת על ידי אדם לא ראוי - היא צריכה להקיא אותו. לא צריך לחשוב על העתיד או מי יותר טוב - מה שיש רע וזה מספיק כדי לעשות מעשה.

אני קורא מכאן לאהוד ברק - תתפטר מהפוליטיקה. אם אתה יכול - קח איתך את נתניהו וליברמן בכך תתרום את תרומתך הגדולה ביותר למדינת ישראל מאז נכנסת לחיים הפוליטיים.

הרשמה לעדכונים

"העבודה הראשונה העומדת עתה לפני האנושות היא עבודה של חינוך עצמי. חינוך מתוך עצם החיים מתוך עצם עבודת החיים חינוך בחיים של יצירה על ידי חיים של יצירה .... יסוד החינוך הזה איננו הכרת הזכות כי אם הכרת האחריות ... האחריות והיצירה הן מותר האדמה מיתר בעלי החיים. ליצור ודע רק האדם ורק האדם יודע את טעם היצירה את שמחת היצירה ואת אורה העליון. וכן רק האדם המכיר והמשיג את איחודו המוחלט עם החיים והעולם מכיר ומשיג את אחריותו לכל החיים והעולם ... עצם רגש האחריות ... מעמידה את החיים האנושיים על יסוד של יצירה ושל חירות עליונה"
א.ד. גורדון, האדם והטבע עמוד 313-314

מאז 2004

כבר מעל 15 שנה, הבמה-הרעיונית היא כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.

יצחק רבין - לא נשכח

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי